Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Nazariteship Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תגלחתהראשונה מגלח כו' ע' בהשגות והנה ע' בירוש' כאן ספ"ח ופ"ו דאם גילח בתוך ימי טומאה סותר ז' ימים אך אם לוקה בימי טומאה על תגלחת ואף דבדף י"ז ע"א מבואר דלוקה שם רק בטמא שנזר דמסקינן שם דא"צ תגלחת טומאה ולכך לוקה אבל היכא דסתר י"ל דלא לקה ויכול לגלח כן סובר הר"א ז"ל ולכך די בג' שנים וז' יום וע' מש"כ רבינו בהל' טומאת צרעת פרק י"א ה"ד דכתב שם דתגלחת מצורע אינה מעכבת וע"ש בהשגות. אך באמת רבינו ר"ל כך דנהי דקיי"ל דקודם תגלחת לא מהני טבילה זה רק להטומאה של מצורע אבל למה דקי"ל דימי חלוטו וימי ספורו אינם עולים לימי נזרו בזה לא מעכבת התגלחת וזהו ג"כ כונת הגמ' כאן דף ס"א גבי מה דבעי רמי בר חמא ע"ש בתוס' ד"ה הני אך ר"ל לענין דהא בודאי עולין לו לנזירותו ולטהר לגמרי בל"ז אינו יכול לדידן כיון דקי"ל דאשם מעכב וע' מש"כ רבינו לק' בה"ט ולא ס"ל כשיטת הירוש' כאן דאם אינו ראוי לפתח אהל מועד לא מצי לגלח. רק דבעי רמב"ח דאף לפ"ז הא די אם מעביר השער בנשא ושוב יכול לטבול אך אם נימא דתגלחת הוה מצוה לא משום דמעכב להטהרה צריך תגלחת ממש וע' מש"כ רבינו ז"ל בפהמ"ש סוף נגעים דהיכא דאינו מקיים גמר המצוה אז י"ל דאינו נדחית ל"ת דהקפה וכן יהיה נ"מ לגבי מצורע מרוט אם זה ג"כ אין עולין לו וע' בהך דנזיר דף נ"ה ע"א גבי הך דר"ח אם הטעם משום גידול שער או משום דאין עולין לו וע' בהך מחלוקת דכאן דף י"ד ע"ב גבי נטמא בימי חלוטו אם סותר את הקודמין אך י"ל כיון דצריך למנות עוד משום גידול שער הוה זה כמו שיעורא ואף במקום דלא שייך זה מ"מ צריך למנות וכע' שכתב הרא"ש בנדרים דף ע"ה ע"ב גבי הך דמיחל חולין ובטלין דהזמן של הפרה אף במקום שאין צריך הפרה יש עליה הנדר ועיין בהך דכריתות דף י"ח ע"ב דאף דיוה"כ מכפר בלא הודע מ"מ צריך שיעור ידיעה גבי אכל ושתה ע"ש ושם דף ז' ע"א וזהו ג"כ כונת הגמ' בהך דמגילה דף כ"א ע"ב מה דאמר שם גבי הך דרבא ראשון שקרא ד' משובח ר"ל כך דהנה בירוש' שם מקשה בפ"ד ה"ב דכיון דקי"ל דג' קרואים צריכים י' פסוקים א"כ בשבת יהיה נצרך כ"ד וא"כ משמע דס"ל דאף דהא דצריך י' הוא משום דאין קורין פחות מי' בביהכנ"ס וא"כ הכא לא שייך זה ודי בט' לג' או כיון דמ"מ הוה כמו שיעורא וצריך כך וכן יהי' נ"מ למ"ד שם דף כ"ב ע"ב דדי בקריאת אחד אם צריך י' או לא ונ"מ שם מהיכן ילפינן זה וע' ב"ק דף פ"ב ע"א ומגילה דף כ"ד ע"א וזה נ"מ אי משום דאין קריאה פחות מעשרה או דכ"א צריך ג' וכן נ"מ אם נימא דאחד א"צ י' אם צריך ד' או די בג' וזהו כונת רבא דראשון צריך לקרות ד' אבל אי ליכא אחרים די בג' אך הירושלמי לא ס"ל כן רק דזה הוה שיעורא וכבר כתבתי בזה:
אבלהאשם כו'. ע' בהשגות וכבר הארכתי בזה לעיל דכאן ס"ל לרבינו דאינו מעכב וכן הדין דלוג שמן אף דרבינו ס"ל דלא קי"ל כר"א דיכול להקריבו לשם עצים כמבואר לק' בהל' איסורי מזבח פ"ה אך כ"כ דרבינו ס"ל דלוג שמן של מצורע לא מעכב לטהרה וע' בירוש' ערלה פ"ב ה"א במד"א שם תפתר בלוג שמן של מצורע שנתערב במותר כו' אך שם ר"ל לענין אכילה וע' במדס"ל לרבינו בהל' מחו"כ פ"ה ה"ו דאם חסר שמן מן היד צריך למלא גם הלוג ואף דמה שייך שמן שחסר מכף ללוג וע"ש בספ"ד דכתב שם שאם אכל מהשמן קודם לוקה והנה מה ר"ל אם ר"ל קודם שנתן לכף או ר"ל קודם שנתן מתן ז' ומתן בהונות וע' בהך דזבחים דף מ"ד ע"א ובמש"כ הר"ש בנגעים פי"ד מ"ו ודבריו שם צע"ג ובהך דיומא דף ס"א ע"א ובדברי רבינו בהל' מעילה פ"ב ה"ו צ"ל דס"ל לרבינו כך דב' דברים יש בהלוג אחד הוה כמו גדר קרבן ולזה מועלת זריקת דם האשם ואחד הוה כמו לחמי תודה דהוה כמו טבל כ"ז שלא הורמו והיינו מתנת ז' ובהונות וע' בהך דנדרים דף י"ב ע"ב ובזבחים דף ל"ו ע"ב דהרמה מתרת ונ"מ ג"כ דאם נפרש כל לחמן אף לאחר זריקה אסורה מטעם דא"א להרים דקי"ל אחד שלא יטול פרוסה כמבואר במנחות דף ע"ז ע"ב וכ"מ וכן הדין גבי רקיקי נזיר וכמבואר בספרי פ' נשא אך כ"ז גבי הני שהוקבעו בשחיטה אבל גבי לוג שמן של מצורע ס"ל לרבינו דלא כר"מ במנחות דף ט"ו ע"ב רק דלא הוקבעו בשחיטה ובאמת נ"ל דמש"כ רבינו בספ"ד מהל' מחו"כ דאם אכל לוקה קאי אלוג שמן הבא בפ"ע. וזהו מה דר"ל בגמ' זבחים דף מ"ד ע"ב דלכ"ע מתנותיו שרי ליה ע"ש. ובזה ג"כ ס"ל דאם חסר משמן של הכף הוה כמו חסר הלוג ומשום דס"ל דזה הוה כמו דבר אחד עם הלוג ומ"מ מה שנשאר בלוג לא נפסל כיון שממנו לא חסר גם י"ל דר"ל כך דאם נשפך מן היד צריך ליתן שמן אחר לתוך היד וא"כ יהיה חסר הלוג ויפסל לכן ימלא תחילה הלוג ואח"כ יתן ממנו על היד ויזה ולא הוי כשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה שאסורים באכילה כמבואר ביומא דף ס"א ע"א ע"ש והנה נראה דזה ג"כ ר"ל כשבא בפ"ע ואז לכ"ע לא הוה מתיר ומכשיר את המצורע וא"ש שיטת רבינו כאן. גם י"ל דכיון דחזינן דר"ש ס"ל בפי"ד דנגעים דלא אקבע הלוג שלא יוכל למלאותו עד שעת נתינה משום דס"ל דיציקה לא קבעא רק הזיות וע"כ ס"ל דיציקה לא הוה בגדר קמיצה רק כמו דם משום דס"ל דמתנות מכשירין למצורע לכך פריך שפיר כאן בגמ' כל שממנו לאשים כמבואר בזבחים דף ע"ו ע"ב ע"ש בתוס' דר"ש לשיטתו וכמש"כ: