וכן הסומא כו'. עי' ברי"ף כאן דגרס במשנה דסומא בשתי עיניו לא ישא כפיו:

וכהן שעבד כו'. ע"ז דנ"ד וע"ש דנ"ב ע"ב:

והיין כיצד כו'. עי' בכסף משנה ובאמת גם גבי עבודה ס"ל לרבינו דכשר כה"ג כמש"כ בהל' ביאת מקדש ע"ש:

והחלל כו'. עי' כתובות דכ"ד ע"ב גבי מהו להעלות ע"ש ועיין זבחים די"ג ע"א בכיהונו ועי' יבמות דע"ד ע"ב ע"ש וע' עירוכין דל"ג ע"ב וע' בריטב"א בנדרים פ"ג דחלל ג"כ מיקרי כהן בלשון ב"א ע"ש ועי' רש"י גיטין דנ"ט ע"ב ע"ש:

והקב"ה ברחמיו כו'. עי' חולין דמ"ט ע"א ועיין בירוש' סוטה פ"ט על הא דכל יום קללתו כו' מי מבטלה ב"כ ע"ש:

[השמטהומי עונה כו'. והטעםכיון דבגבולין צריך שיהי' שלש ברכות ומבואר בתוספתא פ"ו דמנחות דמעכבים זא"ז דכיון שלא יענה אמן הוי כמו ברכה אחת וע' מגילה דף כ"ד ע"ב גבי אין עולין לדוכן מי שקורין לאלפין כו' אף דהחסרון הוא רק בברכה אחת וע' ברכות דף מ"ו ע"א גבי ברהמ"ז ובתוס' שם ודף ל"ד ע"א גבי ברכת תפילה ובאמת נראה דבמקדש לא היו מזכירין השם רק פעם אחת ולכך לא נקרא רק ברכה אחת וא"ש מ"ש התוס' דף מ' ע"ב ד"ה וכל הך דהרי מפסיקין בברוך שם ולכך הוי שם שם בן י"ב ע' קדושין דף ע"א דהוא כלול מן שמות בן ד' ע' במו"נ ח"א וע' בירושלמי ספ"ד דמגילה לברכה נאמרו ולא לקריאה ור"ל אם הוי גבי קריאה כמו ג' פסוקים או רק פסוק א' וע' סוטה דף מ' ע"א בד"א על כל פסוקי. והטעם דאמר כאן דצריך דוקא שישארו י' כהנים ר"ל משום דהא כיון שקורא אותם לדוכן ע"כ צריכים כולן לעלות דאל"כ עוברין בעשה ורק אם נשתיר י' דאז יכולין לעשות ב"כ בפ"ע אינם עוברים וכע' הא דר"ה דף כ"ח ע"ב משא"כ בפחות מי' זהו כונת רש"י בסוטה כאן ד"ה אשתייר דחשיב לברכה ע"ש. והנה במש"כ אם זה הוי גדר ברכה או גדר קריאה ע' בירושלמי ברכות פ"א ה"ח דא"א ברכה פסוק ר"ל דפסוק לא שייך לומר עליו ברכה דהוא גדר קריאה וכן הוא בירושלמי תענית פ"ב. וזהו ג"כ כוונת הגמ' תענית דף ט"ז ע"ב וחוזר ואומר מי שענה דמשמע שאומר זה ב' פעמים וע"ש בר"ן דהתקיעה צריכה שתהיה על זה לכך צריך לאמר מי שענה אך מ"מ צריך לומר ג"כ קודם הברכה משום דאסור לאמר אחר פסוק ברכה לכך היה צריך להפסיק במי שענה ואח"כ אומר הברכה ואח"כ אומר עוד פעם זה קודם התקיעה אך אדם אחר לא הזקן וא"ש: ע"כ השמטה]