Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ובשבתות כו' וברגלים כו'. עי' פסחים קי"ז ע"ב ועי' בירושלמי ברכות פרק ט' ה"ב דהוא מחלוקת גבי ר"ח אם אומר מקדש ישראל מחדש חדשים ועי' ברכות מ"ד ע"א דהביא ראיה מתפלת ר"ח ולא מיו"ט דמבואר בברייתא בהדיא כך בביצה י"ז ע"א וברכות מ"ט ע"א והטעם משום דגבי חודש הקביעות הוא רק ע"י ב"ד ובלילה לא חל עדיין וא"כ הוה כשני דברים עי' תוס' פסחים ק"ב ע"ב ד"ה שאין ודף קט"ו ע"א ד"ה והדר ותוס' ברכות ל"ט ע"ב ועי' בתוספתא דנגעים דמשמע שם דאף דמבואר בסוטה דף ח' ע"א דאין עורפין שתי עגלות כאחת מ"מ בנמצא מכוון בין שתי עיירות עי' בכורות י"ח דמביאין שתי עגלות יכול לעורפן בבת א' ע"ש וה"נ כן ובזה פליגי בירוש' הנ"ל דהנה ע' ברמב"ם בהל' קה"ח פ' י"ח דהיכי דאי אפשר שיהיה עדי ראיה אז עושין ב"ד ר"ח אך לא בלשון קדוש ע"ש. ונ"מ דאם אח"כ באו עדים יכולים לקדשן למפרע ע"ש מה שכתב בזה, וא"כ הוי ב' גדרים קדוש ב"ד בר"ח וא"ש ולכך מקשה בברכות דף מ"ד רק מר"ח:
אבל תפלת כו'. עי' בירוש' פ"ק דשבועות ועי' בבעל המאור ז"ל סוף ר"ה דס"ל דגם שחרית כן והירוש' אזיל לשיטתיה דס"ל בפ"ד דר"ה דרק בתפלת מוסף צריך להזכיר מלוכה ע"ש:
בימי התענית כו'. עי' בגמרא ובאמת קשה הא זה מבואר להדיא בשבת כ"ד ע"א ונ"ל כך דבמנחה הוי גדר הזכרה ומטבע של תפלה ובשחרית הוה רק כמו קבלה וכמו צרכיו לכן בשחרית היחיד לכו"ע בשומע תפלה רק במנחה בזה פליגי וע' בירוש' פ"ד דכאן אם בשומע תפלה אף דבר דהוה רק מטבע של תפלה מזכיר:
וחותם וכו'. ירושלמי תענית פרק ב' הלכה ב':
מקומות כו'. עי' בכסף משנה בשם הר"ן מה שהקשה מהך דע"ז ובאמת הנה אמרינן בתענית דף ט' ע"א פרנסה בשביל רבים ע"ש והא דיחיד אומר זה רק דכיון דכו"ע בעי פרנסה הוא נכלל ביניהם משא"כ גבי מטר דאתי בשביל יחיד לא שייך לברכת השנים רק לשו"ת:
בכס"מ. מה שכתב בשם רבינו בפיהמ"ש. והנה עי' בירושלמי כאן אמר דבחו"ל יש זמן קבוע ולא בא"י ע"ש וצ"ל משום דבחו"ל הוה בגדר יחיד דאין עליהם שם ציבור כמבואר אין תענית ציבור בבבל וכ"מ משא"כ בא"י לפי הזמן הוא ובזה א"ש ואכמ"ל וגם באמת עכשיו שכל אחד ואחד מתפלל בפני עצמו לא שייך כלל גדר צבור על כולם רק בתענית דש"ץ אומר בין גואל לרופא משום דאנן שליחותייהו דקמאי עבדינן וא"כ ע"ז לא שייך גבי שאלה דקמאי לא הוה עבדי רק בזמן החורף אך יהיה נ"מ בזמן הזה אם לא הזכיר שאלה בברכת השנים לא מהני לומר בשו"ת דהא באמת א"צ כלל זה רק משום מטבע שטבעו חכמים ומה שייך לו זה לשומע תפלה, אך לשיטת הירושלמי דס"ל דגם בהזכרה שייך לשו"ת וגם במטבע של תפלה כן ולכך אמר שם דיחיד אינו יכול להזכיר שלא בזמן הקבוע אף בשות"פ עיין שם: