Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 18
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
יין כדי כו'. ואם הוציא ענבים ע"מ לעשותן יין עיין בירוש' פ"א דתרומות ה"ט דהוה פלוגתא דתנאי אם כאכילה או כמשקין ואפשר דזה תליא בהך דמו"ק ד' ב' ע"ב ועיין תוס' שבת ד' ע"ו ע"ב ד"ה חלב:
וחלב טמאה כו'. כן מבואר בירושלמי:
וקילור כו'. עי' רש"י כאן ד' ע"ז ע"ב דדוקא לתת על ב' עינים ולא כמו כחול לרפואה ועי' לקמן בהל' י':
המוציא קנה כו'. וקנה של אורגים אם הוציא השיעור הוא כדי לארוג מפה עי' שבת ד' צ"ג ע"ב ע"ש:
כדי לתבל ביצה. והנה אם ר"ל ביצה או די כגרוגרת מביצה כמו בהך דדף פ' ע"ב ועי' בירוש' שם דאמר שם כל ביצה דשבת הוא כגרוגרת מביצה:
מפני שמצניעים אותם לגניזה. ובעצי אשירה לא פסק כר"י אף דפסק דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב משום דגבי ע"ז הוה שריפה וא"כ לא מיחשב הדבר ועי' בתוספתא כאן גבי בית המנוגע דאמר שם בכ"ש אך י"ל דאתי כמ"ד בנגעים פי"ג דמטמא בכ"ש ע"ש וראיה דגם גבי קדשים כמו יוצא מ"מ מבואר ד' צ"א ע"א דצריך גרוגרת וטעם דר"י י"ל משום דקי"ל דע"ז מטמא וגם משמשי ע"ז ולכך נקט משמשי ע"ז משום דע"ז אינה לאברים אך במשמשים ישנה לאיברים כמ"ש רבינו ז"ל בהל' אה"ט והך כ"ש לאו דוקא ור"ל כזית כעין הך דדף צ"א וזה תליא אם טומאה דרבנן חשוב ועי' בסוכה ד' כ"ג וכ"מ בש"ס ועי' בע"ז ד' מ"ח ע"ב גבי הך דלא יעבור תחתיה גבי אשירה ואמר שם משום תקרובות עיין תוס' חולין ד' י"ג ע"ב ולמה לא אמר משום דהנכנס לבית ע"ז טמא כמבואר בירוש' שבת וע"ז ובתוספתא ועי' בתוספתא דע"ז פ"ז ע"ש ועי' קדושין ד' ל"ג וכ"מ וצ"ל דאשירה שאני דהוה כמו עצם ע"ז וגרע ועי' לעיל בשבת ד' ע"ה ע"ב ועי' בהל' פ"א פי"א ה"ו וגבי יוצא זה הוה בעיא בגמ' פסחים ד' פ"ה אם יש בה טומאה וגם אנן פסקינן דדוקא כביצה מטמא ועי' מש"כ בזה פ"א מה' פסולי המוקדשין ע"ש:
המוציא אזוב. כן מבואר בירושלמי:
אבל אם הוציא הדיו כו'. ועי' בירושלמי דמבואר כפירוש רבינו ועי' בהך דנדה דף י"ג ע"ב ובהך דזבחים ד' פ' ע"א וכאן וד' ע"ז ע"ב גבי כדי שיפה ואחיזה ע"ש:
המוציא כחול כו'. עיין בהשגות ור"ל כך דרבינו ז"ל ס"ל דרק במקום שהכל נוהגים כן אז אינו חייב רק בשני עינים והרא"ש ס"ל דבה תליא דאם דרכה להתקשט בב' עינים אינה חייבת:
בין לרפואה כו'. ואף דלרפואה חייב בכ"ש צ"ל דבכחול בפחות מעין אחת לא הוה רפואה כלל:
עפר ואפר. כן מבואר בירושלמי פ"ח ובתוספתא:
המוציא בהמה כו'. הנה רבינו ז"ל פסק דלא כר"נ ועי' ד' קמ"א ע"ב ודף קכ"ח ע"ב והך דלקמן פ' כ' ה"ד הוא דלא כבן בתירא דכתב העומד לרכיבת אדם כמבואר ד' צ"ד ועי' כתובות ד' ל"ד ע"ב ועירובין ד' ק"ג ע"א וכן פסק רבינו ז"ל בהל' ק"פ ועי' יומא ד' ס"ו ע"ב דחלה שאני ותוס' שבת ד' ק"ל ע"א:
המוציא כו'. עי' בהשגות ועי' שבת ד' ס"ב ע"ב גבי ריח וד' פ' ע"א ברש"י גבי קולמוס ועי' ביצה ד' ל"ט ע"א תוס' ד"ה ותיפוק ליה ע"ש: