כך אמרו חכמים כו' הראה הקב"ה למשה כו'. הנה רבינו ז"ל כתב במראה הנבואה ועיין במכילתא ורש"י מנחות דף כ"ט ע"ב ור"ה דף כ"ה ע"א ד"ה ואמאי ובירושלמי כאן והנה באמת כונת רש"י ז"ל כך דגבי עדות בכ"מ תיכף בשעת הראיה נעשים עדים ואח"כ כשהם באים לב"ד הם אומרים העדות והארכתי בזה בהך דכריתות ד' י"ב ע"ב ובדברי רבינו ז"ל בהלכות שבועות ובהל' עדות, נמצא דהעדים הם שני פעולות הראיה שלהם וההגדה בב"ד וזהו הך מחלוקת דמכות דף ו' גבי קרוב או פסול ע"ש וסנהדרין דף ט' וכ"מ ויש בזה נ"מ בין עדי קנס לעדי נפשות ואכמ"ל, אך בעדות החודש הנה באמת הראיה הוא רק ראיה דמיונית דהא באמת אינו רואה את הלבנה וכן ההגדה בב"ד הוא גדר מצוה ולא משום קדוש החודש דהא קיי"ל אם קדשוהו בלא עדים או בעדים ונמצאו זוממים מקודש, ועיין כאן ד' כ' ע"א דמצוה לקדש עפ"י הראיה ולכך ס"ל לר"ש דף כ"ב דקרובים כשר נמצא לפי"ז כל ראיה והגדה שאינו עושה פעולה גבי קה"ח הוה כמו שלא ראה כלום ולא הגיד כלום וזהו כוונת הירושלמי פ"א דהוריות הובא בתוס' דף ד' ע"ב דכל מי שאינו ראוי להוראה נעשה כאבן ר"ל דאינו בגדר הדבר כלל ועיין במה דפליגי רבינו והראב"ד ז"ל בהל' סנהדרין פי"א ה' ז' ח' ובהל' עדות פי"ב ה"ב ע"ש וכן נ"ל דגבי גיטין וקדושין לא שייך נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטלה משום דקדושין וגט העדות הם עושין הפעולה ובלא עדים הוה כמו שלא נעשה כלל וכן עדים פסולים וא"כ הוה עדים פסולים כמו שלא ראו כלל והוה כאבן ואכמ"ל, א"כ כך גבי עדות החודש באמת הא לא ראו הלבנה האמיתית רק שהתורה אמרה שאם יראו כך וכך אז יאמרו בב"ד ויוכלו ב"ד לקדשו וא"כ ע"כ היה צריך לראות למשה רבינו את הלבנה כמו שנדמה לנו וזה ע"כ היה במראה הנבואה:

והשנים שאנו מחשבין כו'. עיין חולין ד' ס' ע"ב:

שאי אפשר להיות כו'. עיין נזיר דף ז' ע"א ומגילה דף ה' ע"א אין מונין ימים לשנים:

אין ראית הירח כו'. עיין ב"ב דף קכ"א ועי' ברכות דף מ"ט ע"א ופסחים דף קי"ז ע"ב וביצה דף י"ז ע"א ועיין מנחות דף ס"ה ע"ב יצא שבת בראשית:

מ"ע מה"ת. עיין ר"ה דף כ' ע"א ודף כ"א ע"ב ועי' בירושלמי יומא פ"ד שהביא ראיה מזה דדבר שאינו מעכב דוחה את השבת ע"ש והטעם דזה הוה גדר דין וכמו שכתבתי:

אין מחשבין וקובעין כו'. עיין רש"י קדושין דף ל"ז ע"ב דגם קדוש החודש המצוה לקדש ביהודה: