ועל סימן זה סומכין כו'. עיין בהשגות ועי' גיטין דף ל"א ע"ב וע"ז דף ג' ע"ש אך באמת ס"ל לרבינו כך דלכך ס"ל לת"ק דאין מעברין על התקופה בלבד משום דהנה בירוש' אמר בפ"ק דסנהדרין דצריך שיהיה העומר קרב אף לאחר העיבור עכ"פ בסוף ימי ניסן של תקופה. והנה למ"ד בסנהדרין ד' י"א ובערכין דף ט' דעיבור דוקא ל' יום וא"כ אם יארע י"ו של ניסן דלבנה בר"ח ניסן דחמה ומחמת זה יתעבר השנה ל' יום וא"כ יהיה י"ו דניסן דלבנה בר"ח אייר דחמה וא"כ התקופה לא נתקנה בשביל זה ולכך ס"ל לת"ק דאין מעברין על התקופה לבדה אבל לרשב"ג דס"ל דיכולין לעבר כ"ט יום וא"כ יהיה י"ו דניסן דלבנה בכ"ט דניסן דחמה ושפיר יכולין לעבר בשביל תקופת ניסן ועי' מה שכתבו התוס' סנהדרין ד' י"ג ע"ב ד"ה שמור ע"ש ושם קאי לאחרים ואחרים לשיטתייהו בערכין דף ט' ע"ב ע"ש ומ"ש התוס' שם תיפוק ליה משום תקופת תשרי לא קשה מידי דעל תקופת תשרי לחודא לכו"ע אין מעברין:

וכן אם ראו ב"ד כו'. הנה רבינו ז"ל מפרש דלא כפירוש רש"י דרש"י ז"ל פירוש דפירות האילן הוא בעצרת מחמת בזמן בכורים, ועי' בבכורות דף ח' דתאנה זמנה חמשים יום ועי' בירושלמי שביעית פ"ה דתאנה מן פגה עד גמר בשולו יש שני פעמים נ'. והנה גמר בישול של תאנה הוא חצי סיון כמבואר ב"מ ד' ק"ה ועי' תוס' ב"ב ד' כ"ח ע"א אך מ"מ בכורים יכולים להביא קודם שנגמרה לגמרי עי' תוס' ר"ה ד' י"ג ע"א ע"ש גבי עומר וה"ה גבי בכורים דתרווייהו כתיב בהו לשון בכורים ועיין בירושלמי פ"ד דשביעית דפגי תאנה חשובים פרי ועי' ביומא ד' פ"ג ע"ב רצתי למזרחה של תאנה ובזה א"ש מה דאמרי הג' רועים בסנהדרין ד' י"ח ע"ב דחד אמר הבכיר ולקיש דהיינו אביב וחד אמר על תאנה דהיינו פירות האילן דכיון דהגמר צריך שיהיה בחצי סיון וא"כ באדר צריך שיהיה פגין וזהו בטול תאנה ידמוך וא"כ אמרו על אביב ועל פירות האילן ועי' בירושלמי סנהדרין פ"א דאף דאמרו מב' טעמים מ"מ כיון שמסכימים זה לזה מצטרפין, אך רבינו ז"ל לא ס"ל כן וס"ל דפירות האילן ג"כ בזמן האביב דהיינו בפסח והטעם משום דרבינו ז"ל אזיל לשיטתיה בפ"ז דהני טעמים של סעד לא מצטרפי לאביב כלל דלא כרש"י ותוס' ע"ש בה"ח, והנה בסנהדרין ד' י"א בהך ברייתא לא נקיט רק אביב לבד והני טעמי דסעד וא"כ היאך עברוהו וע"כ משום דבאביב יש גם פירות האילן אך באמת עיין בתוספתא דסנהדרין פ"ב ובירושלמי פ"א דבהך דרשב"ג לא חשיב אף אביב רק הני דסעד ובאמת נ"ל דזהו דאמר בגמ' דלמא בתר דעברוהו ר"ל דקשיא ליה הא אין מעברין על אלו ותירץ דזה רק לכתחלה אבל בדיעבד מעוברת וא"ש. עוד י"ל דהנה לקמן הלכה י' וכן בגמ' שם ד' י"א ועי' במסכת עדיות פ"ז מ"ז דעיברו את השנה על תנאי לכשירצה כו' וזהו דאמר דלבתר דעברוהו הב"ד רק דע"כ צריך שיסכים ובהסכמתו סגי אף הני דרק סעד וזהו דקאמר הל' ושפרית מילתא באנפיי ר"ל שהוא מסכים למה שעשו הב"ד:

כיצד עושין אותה כו'. הנה לפי שיטת רבינו מה צריך לזה עי' בתוס' שם ונ"ל כך דהנה רבינו ס"ל פרק ו' מהל' סנהדרין ה"ה דאין נמנים ב' רק אם אומרים מחמת ב' טעמים גבי ד"נ והנה לענין זה גם בעיבור כן דהא משוה גם לענין האב ובנו והרב ותלמידו לד"נ ולא כד"מ לפי גירסתו שם פי"א ה"ז ועיין בירושלמי פ"א דסנהדרין ופ"א דהוריות גבי הנך ג' רועי בקר שם ד' י"ח ע"ב וא"כ הנך הוה סעד לענין הטעמים ויחשבו בשנים ולכך לבד הנך שעליהם סומכים יש ז' טעמים לעבר ולמה חשיב כך משום דבעי ז' אנשים לכתחלה כנ"ל בזה:

והוא שיהא הנשיא עמהן או שירצה וכו'. ר"ל כמו אם עברוהו על תנאי ועי' בעדיות פרק ז':

אלא אחר ראש השנה הוא שאומר וכו'. ונ"ל דזהו דאמר שנים אתה מקדש ואין אתה מקדש חדשים כמבואר בר"ה דף ח' ע"ב ור"ל דקאי על עיבור השנה דמבואר בירושלמי פ"ב דר"ה ופ"א דסנהדרין דצריך לומר הרי השנה הזאת מקודשת בעיבורה ע"ש ועי' בתוס' סנהדרין דף י' ע"ב ד"ה איידי ולכך אמרינן בסנהדרין ד' י"ב דאין מעברין לפני ר"ה משום דצריך לומר שנה זו ולפני ר"ה לא שייך לומר שנה זו וכמ"ש רבינו כאן וזהו ג"כ מה דאמרינן בגמ' אין מעברין משנה לחברתה ולפי' השני של רש"י י"ל דמיירי שהשנה שלאחריה הויא שביעית ואין מעברין וא"ש בזה מ"ש התוס' ועי' מש"כ רבינו ז"ל לקמן בהל' י"ו דאם השנה צריכה לעבר מפני התקופה אז מעברין אף בשביעית ועי' בירושלמי פ"ה דפאה ה"א עכשיו שאין השנים כסדרן כו' וכן הוא בירושלמי שקלים פ"א ובאמת י"ל דבזה אין צריך הנשיא ג"כ כיון דעפ"י החשבון צריך להתעבר ובפרט לפי שיטת רבינו דפסק דעל התקופה לבד מעברין ועי' רש"י סנהדרין ד' י"א ע"ב בהך דעל התקופה מעברין משום דהוא מה"ת וע"ש בתוס' אך באמת הטעם משום דהתקופה שוה בכל הארצות ועי' במה דפליגי בירושלמי תענית פ"א בהך פלוגתא דר' ורשב"ג ה"ג, אם השנה הולכת אחר סדרה ושם בסוף פ' גבי ובלבד ניסן של תקופה ע"ש וזהו מה דר"ל הגמרא בסנהדרין ד' י"ח ע"ב שתא בתר ירחי אזיל ר"ל דלא כרש"י רק אם העיבור הוה התיקון על שנה שעברה או על להבא ובזה א"ש מה דאמר שם דכה"ג לא מסכים בעיבור ועי' בהך דב"מ ד' ק"ו ע"ב אימת מתחיל קור במרחשון או בתשרי ועי' בב"ב ד' קכ"א גבי ט"ו באב דתשש כחה של חמה וזה ג"כ מחלוקת בב"מ שם אך זה בחודש של תקופה ולא בחודש של לבנה ועי' בר"ה ד' ט"ו ע"א דבעי שם אם שבט של תקופה או של לבנה ובזה א"ש מ"ש הרמ"ה ז"ל בהלכה י"ו כאן ומה דאמר בגמ' דר"ה דף כ' ע"א כשם שמעברין את השנה לצורך זה ר"ל מפני צורך הגליות וכדומה ובזה צריך דוקא נשיא והנה עי' בירושלמי פ"א דסנהדרין וכן פסק רבינו ז"ל לעיל בהלכה י' דעיבור השנה מתחילין מן הצד והנה בתוספות דסנהדרין פ"ז מבואר דגם בזה מתחילין מן הגדול ולכאורה זה תליא אם גם בעיבור השנה שייך לומר אתם אפילו שוגגים דאז אין לנו לחוש משום לא תענה על רב, ועי' סנהדרין ד' י"ב בהך מחלוקת דאם עברוהו אם הוה מעוברת ותוס' ר"ה ד' כ"א ע"א אך בתו"כ מבואר דאף בעיבור השנה שייך אתם אפילו שוגגים אתם אפילו מזידים ע"ש ועיין מש"כ רבינו לעיל בהלכה ו':

ואם עברוהו כו' באו עדים כו'. ורבינו ז"ל מפרש כך מה דאמרינן בגמ' אין מקדשין ר"ל רק מעברין דלא כרש"י שם. והך דרבא ור"נ תליא במה דמבואר בירוש' ספ"ק דר"ה אם אמרינן קדוש למפרע ע"ש ועי' תוס' סנהדרין ד' פ"ז ע"א ד"ה דאי מ"ש שם אך באמת זה רק אם העיבור הוה עפ"י דין אבל אם רק משום תקנת הדרכים וכדומה י"ל דזה רק אם עברוהו כדת אז הוה עיבורם עיבור אבל אם עיברו לאחר הפורים לא הוה עיבור וכעין מ"ש רבינו ז"ל כאן בהל' י"ו, ועי' בהך דיבמות ד' צ"ב ע"א גבי הורוהו ב"ד לינשא והלכה וקלקלה ובירושלמי פ"א דשקלים גבי אין מעברין שנה בשביעית ע"ש ועי' ב"מ ד' צ"ו ע"ב גבי הך דאמר שם נמעלו ב"ד איסורו כו' ועמ"ש רבינו ז"ל בהל' זכיה ומתנה פ"ט ה"י גבי ש"מ שצוה ליתן לגוי כו' וכ"מ בזה:

יראה לי כו'. ובזה א"ש מ"ש התוס' בסנהדרין ד' כ"ו ע"א וד' י"א ע"ב ע"ש בד"ה אין:

כשמעברין ב"ד את כו'. עיין מנחות דף מ' השתא חמץ בפסח ע"ש: