עיין בכסף משנה אם מברכין על ס"ת פסולה עיין במס' סופרים פ"ב במחלוקת דר"י ורשב"ג גבי ס"ת שיש בו טעות ובמאי פליגי דאין לומר דפליגי אם יכול לתקן דא"כ הוה תנא כרב במנחות דף כ"ט ע"ב אך כך דעיין בתוס' מגילה דף ט' דס"ל דס"ת חסירה כשירה לקרות וע"ש דף י"ח ע"ב גבי השמיט בה הספר כו' ואמר שם אם קראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא ור"ל כך דהנה גבי קריאת המגילה יש ב' דברים מצות קריאה ומצות פרסומי ניסא בהקריאה כמבואר שם דף י"ח ע"א וברכות דף י"ד ע"א ע"ש וכבר הארכתי בזה בהל' מגילה. והנה גבי מגילה אם נכתב בלה"ק וקורא אותה כך אז אף אם אינו מבין יצא ואם בתרגום אז דוקא צריך להבין דאז לא הוי המגילה כשרה רק לקריאה וצריך להבין הקריאה ולא בגדר מצות קריאה והנה אם השמיט בה הסופר אז שוב אין בה דין מגילה למצות קריאה רק כמו אם כתבה תרגום ואז אף אם קורא בלה"ק צריך להבין וזה דר"ל כמתורגמן המתרגם כו' ר"ל כמו אם היה כתוב בלשון תרגום ולא יצא רק מצות פרסומי ניסא וה"נ גבי ס"ת דדבר שצריך לקרות בצבור ודאי בס"ת פסולה אינו יכול לקרות אבל דבר דאין חיוב לקרות כמו מפטיר דרק משום כבוד תורה צריך לקרות בתורה כמבואר במגילה דף כ"ג בזה י"ל דגם בס"ת פסולה יכולין לברך אך י"ל דהוה כמו הך דזבחים דף נ"ב ע"ב למ"ד שירים מעכבין צריך להביא פר ולהתחיל בתחלה דאל"כ לא הוה שירים וה"נ כן גבי מפטיר דלא מצורף להני קריאות:

שהרחיק כו' התיבה בשני תיבות כו'. עיין במס' סופרים פ"ב ופ"ג ושם כתב רק שם ועיין במרדכי בזה ועיין בירושלמי שבת פי"ג הכל מודים בשם עד שישלים דלא הוה כתיבה ועיין ברכות דף נ"ו ע"א גבי חמור ע"ש ברש"י:

ס"ת שבלה כו'. עיין ב"ב דף כ' ע"א:

תיק כו' וכן המטפחות כו' והמגדל. עיין בפ"ט דכלאים ה"ג דרב אמר שם מפני שמחמם בו ידיו ועיין מס' כלים פ' כ"ד הל' י"ד ופ' כ"ח ה"ד דמשמע שם דטהור לגמרי דהוה איסורי הנאה, אך באמת כך י"ל דרב לשיטתיה בקדושין דף נ"ד ע"א גבי כתנות כהונה דאם לא בלו אין מועלין בהם ע"ש. אך באמת כך דיש ב' מיני מטפחות וב' מיני ארונות עיין רש"י סוטה דף ל"ט ע"ב ומגילה דף כ"ו ע"ב נמצא שהיה להם אחד שנעשה לשימור וזה קמטרא וכילה שעליו לא הוה רק משום ארון ותיבה מקרי זה שנעשה לכבוד בעת שקורין וזה אסור משום ס"ת ועיין תוס' שבת דף ל"ב ונ"ל דבארון הוה מונח בתיק ובתיבה בלא תיק ועיין בירושלמי פט"ז דשבת גבי ניחא תיק הספר עם הספר ר"ל דהוה כמכשיר לס"ת דאסור לאחוז ס"ת ערום ועיין מש"כ התוס' פסחים דף קי"ד ע"א גבי חרוסת וזבחים דף ק"ח ע"א גבי מלח וחולין דף ק"כ ע"א ע"ש. וכעין זה אמרינן בזבחים דף נ"ה ע"ב גבי וילון הוא עצמו אינו נעשה כו' ועי' יומא דף נ"א ע"ב וסוכה דף ז' ותוס' ביצה דף י"ד ע"ב ע"ש ועיין בכלים פ' י"ו מ"ז וגם במטפחות כן דהני דלנוי מותר להשתמש בהם והני דלשימור אסור דשם לא שייך הך דקדושין דף נ"ד הנ"ל וגם הך דמגילה דף כ"ו ע"ב שם רק מיירי בבלו וגריעה טפי כמבואר בקדושין הנ"ל:

אין נכנסין בהם כו'. ורק אם יש בהם שם עיין ר"ה דף י"ח ע"ב ותוס' ב"ב דף קס"א ע"א ועיין סנהדרין דף כ"א ע"ב ע"ש:

בבית המרחץ כו'. עיין ירושלמי ברכות פ"ב ה"ב:

מצוה ליחד כו'. ברכות דף כ"ד:

ולא יגלה. עיין שבת דף ק"כ ע"ב:

ולא יפשיט. עיין חגיגה דף ט"ו ע"ב:

ולא יחזיר אחוריו כו'. עיין יומא דף נ"ג ע"א וירושלמי ברכות פ"ג ה"ה: