ונותן לאביה כו' ואם היתה כו'. עיין בתוספתא פ"א דכתובות דגם הכתובה צריך ליתן לה דזה כבר נתחייב מקודם ועיין בהך דסנהדרין ד' ח' ע"א ע"ש ברש"י ותוס':

כל נערה שאין כו'. הנה מלשון רבינו מוכח וכן מלעיל הל' ה' דאם היא חייבי לאוין מ"מ יש לה קנס כמו גבי אונס, אך עיין בירושלמי כאן פ' ג' הל' ו' מוכח דאין לה קנס רק אם אשה הראויה לו ועיין בתוס' סנהדרין ד' ח' ע"ב ד"ה והביא בסוף הדיבור ואם רק אסורה מדרבנן אם זה מיקרי ראויה לו עיין כתובות ד' ל"ו ע"א כיון דמדאורייתא חזיא, ועיין בהך דעירובין ד' ל"ח ע"ב גבי ניער דמצי אמר אף ע"ג דלא אמר כו', והא מדרבנן אסור לומר משום הכנה וע"ש בירושלמי פ' ג' ראוי הוא לעבור על השבות כו', ושם ד' ע"ח ע"ב ותוס' שבת ד' מ"ג ע"א דמחלקי בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן דאיסור דרבנן מיקרי ראוי, אך לא דמי דשם אח"כ נסתלק האיסור וכמש"כ התוס' ביצה ד' ל"א ע"ב ע"ש ועיין בהך דפסחים ד' מ"ח ע"א גבי מוקצה וכ"כ בזה:

וכל הפטור כו'. הנה קשה נהי דפטור מחמת ספק לקולא אך מ"מ הלאו היאך יעבור מספק וצ"ל דזה ג"כ בגדר קנס שקנסה אותו התורה וכ"ז שלא נגמר הדין אינו מתחייב קנס וכיון דנשאר בתיקו שוב אין ב"ד יכולים לגמור הדין וכמש"כ הראב"ד ז"ל בהל' גניבה פרק ב' הל' י"ב ע"ש וא"כ שוב שפיר יכול לגרשה לכתחלה, ועיין מש"כ התוס' כתובות ד' ל"ג ע"ב ד"ה לאו ותוס' ב"ק ד' ל"ג ע"ב ע"ש, ועיין מש"כ לעיל פרק א' הל' ג', ועיין מש"כ הר"ן ז"ל במס' קדושין פ' ד' גבי הך דמשפחה שנטמעה נטמעה, ובאמת שם ג"כ הטעם משום דמבואר בירושלמי תרומות פ' ח' הל' א' דפסול משפחה צריך ב"ד וכן הוא בירושלמי סנהדרין פרק ד' הל' ח' דהוה כדיני נפשות לגבי דמתחילין מן הצד ע"ש ובפרק ג' הל' ג' גבי פסולי עדות, וכ"ז שלא נפסק אין על המשפחה שם פסול ומותרת להתערב, אבל במשפחה שכבר נפסלה בב"ד לא מהני מה שנטמאה, ועיין מש"כ רבינו בהל' עדות פ' כ' הל' א' דמשמע שם דב"ד מקבלין העדים להזים אף דא"א לקיים בהם דין זוממים ע"ש ונפסלים בודאי, ועיין תוס' ב"ק ד' ע"ב ע"ב ותוס' סנהדרין ד' ס"ה ע"ב ד"ה יצאו דמשמע ג"כ שם דס"ל כן וע"ש דף ח' ע"ב:

אינו חייב כו'. הנה לפי הגירסא שלנו בדברי רבינו י"ל שר"ל כמו הך דכתובות דף י' ע"א גבי כאן בבחור כאן בנשוי ולכך אמר דמכין אותו מכת מרדות כדאמר שם דמתבינן ליה כופרא ע"ש ועיין בירושלמי כאן פ' ד' אפילו בא עליה ביאה אחרת ועיין מש"כ לקמן בהל' אס"ב בזה ע"ש בפ"ג: