לרשתה וגו׳. לרשתה, במה אירשנה, ר״ל כך, דהנה כבר אמר כי יתן לו בגדר מתנה, וע׳ ב״ב דף קי״ט א״י מוחזקת, ובירוש׳ אמר דהוה מתנה וירושה ע״ש. ונ״מ דעיין בירושלמי פ״ו דשביעית ופ״א דקידושין וברמב״ם פ״א מהל׳ תרומות דכיבוש א׳ דוקא אם כבשה הכול וחלקו אז נתקדש ובלא זה לא, וכבוש שני גם מקצת ע״ש, והטעם דכבוש א׳ הוה גדר נקודה כל א״י ולא מתחלק, ובגדר לוחות ראשונות דהוה נקודה, וגדר מתנה, ומקצת לא כלום, ע׳ ע״ז דף ס״ה, ע״א ומ״ש שם, ובכתובות דף צ״ח, אבל כיבוש שני הוה גדר ירושה וגם מקצת, ואברהם אבינו איך יהי׳ מציאות של ירושה, ואמר ע״י יסורין וגלות, אז הוה שיעבוד הגוף, ועיין ברכות דף ה׳ דרק ע״י יסורין תורה וא״י, ולכך כאן לא הזכיר בהפרים פר כהן משיח, משום דאז הוה אחר גלות בבל, ובית שני לא הוה אז כהן משיח, וזה ר״ל אדע דזה יסורין, כמ״ש סוטה דף ה׳ ע״ש ברש״י, ור״ל באיזה יסורין, ואמר ע״י שיעבוד מלכיות כמבואר במד׳.

[לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת]… וע׳ הוריות דף ג׳, ע״א ובירוש׳ שם גבי חמת, וירוש׳ חלה פ״ב אם זה ג״כ מכיבוש יהושע או של [יואש], וחמת הוא אנטוכיא, ע׳ גיטין דף מ״ד וסנהדרין, וזה ר״ל הך דגבולות של פ׳ מסעי, ע״ש בזה, ועיין ב״ב דף נ״ו ע״ש ברשב״ם, ובירוש׳ פ״ג דשביעית.