לאלהי אביו יצחק. עמ״ש סנהדרין דף צ״ג ודף צ״ח, ע״ב.

ויוסף ישית ידו על עיניך. ב״ב דף ק״ח, ע״ב ברשב״ם.

וישאו בני ישראל. עיין סנהדרין דף ל״א, ע״ב השיאו לשון כפי׳.

את יעקב. נ״ב עיין חולין דף ק״ד, ע״ב ור״ל כפי׳, כיון דבאמת יעקב לא רצה כלל ורק בע״כ וגדר התחלת הגלות וגדר שלשלאות של ברזל דשבת דף פ״ט ע״ש, והם נקראו בני ישראל, ר״ל שם האומה, אבל הוא אז רק בגדר פרט לכך נקרא שמו יעקב, וא״ש דהא נקראו בני [ישראל] לעיל בפסוק כ״א ופ׳ מקץ פרשה מ״ב פסוק ה׳, אך שם ר״ל הבנים של ישראל, וכאן ר״ל האומה הישראלית והתחלת גלות, דלא על ישמעאל ועשו רק עליהם ובע״כ של יעקב, ועמ״ש חולין דף [צ״א] ודף ק״א ע״ש בזה.

ואת יהודה וגו׳. עיין ירושלמי פ״ג דהוריות דגבי מלחמה צריך יהודה להתחיל ע״ש, וע״ז דף כ״ה, ע״א, וכיון ששלח תחילה יהודה הוה זה גדר מלחמה, ועיין יומא דף כ״ו, ע״א דיהודה לא היה להוראה [רק לוי ויששכר, עיין ב״ק ע״ש] רק פילפולא. אך הנה זה מבואר בזבחים דף נ״ד, ע״ב ודף קי״ח, ע״ב דלעולם בין בשילה בין במקדש הוה סנהדרין או בחלקו של יוסף או בחלקו של יהודה ע״ש.