והיתה לבני ישראל לחקת משפט וגו׳. שם פיסקא קלד: והיתה לבני ישראל לחקת משפט, נתנה תורה דעת לחכמים לדרוש ולומר כל הקרוב בשאר בשר הוא הקרוב בנחלה. ור״ל דבזה גם תקנת חכמים הוה גדר יורש לא לוקח, ועיין ב״ב דף קל״ט ע״ב גבי ירושת הבעל, אף אם נימא דרק דרבנן, וכשיטת הרמב״ם לא כהראב״ד, ועיין הך דבכורות דף נ״ב וכתובות דף פ״ד ועיין מ״ש בהך דיבמות דף פ״ט ובהך דב״ב דף קי״ג וקי״ד ודף קמ״ח ע״ב ודף קמ״א בהך דריב״ב גבי שכיב מרע וגיטין דף ס״ו ע״א כירושה שוויוה רבנן, וכ״מ בזה.

ויאמר ה׳ אל משה עלה אל הר העברים הזה. ספרי שם: ויאמר ה׳ וגו׳, ׳ואתחנן אל ה׳ וגו׳, ואת ידך׳, זו ימינך שפשוטה לכל באי העולם וכו׳. ראה צ״פ הפלאה, השמטות עמ׳ 109.

שם. אשר נתתי לבני ישראל. עיין ב״ב דף נ״ו בהך דעדיין לא ניתן לא ראה, ולכך נקט נתתי, עיין ירושלמי פ״ב דחלה כבר נתתי ע״ש בזה, אך בספרי לא משמע כן.

שם פיסקא קלו: וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו, צוהו על דברי תלמוד, ר׳ יהודה אומר צוהו על הגבעונים. משום דכל דבר צוה מיד ולדורות קדושין דף כ״ט זירוז, עיין בסנהדרין דף ז׳ ע״ב, ותלמוד לדורות וזרוז כמבואר דף כ״א, ועי׳ בירושלמי מגילה פ״ב הליכות עולם, ובהך דסנהדרין דף כ״ט ע״ש, ומנחות דף צ״ט ע״ב, ועיין קדושין דף כ״ט ע״ב. וגבעונים עיין יבמות דף ע״ט ע״א דמשה גזר רק לדרא, עמ״ש בזה דאז לא יכלו לגזור בלא א״י, עיין ערכין דף ל״ב ע״ב דלא בטלוה אז, ועיין בירושלמי פ״ד דקדושין, ותוס׳ ב״ב דף קכ״ב דגם לימות המשיח לא יותרו גבעונים, ע״ש בזה ואכמ״ל.

יפקד ד׳ אלקי הרוחות וגו׳. עיין בספרי כאן דאמר זה סימן כל זמן שאדם חי ע״ש, ור״ל דגדר השגחה פרטית ומספר לא שייך רק בחיים, ועמ״ש כתובות דף ל״ט גבי הך דין דאין בגרות בקבר ע״ש, ועיין בסנהדרין דף מ״ג ע״א גבי אחד מן התלמידים שמת ע״ש, ובירושלמי פ״א דהוריות גבי חזרה ברוב אם מתו מקצת כמה נצרך לחזרה ע״ש, ובר״ה דף ל״ב ע״ב גבי ספרי חיים כו׳ ע״ש, מ״ש בקדושין דף מ׳ ע״ב גבי עולם נידון אחר רובו, אם ר״ל רוב פרט, עיין זבחים דף ק״ה וחולין דף ע׳ גבי רוב אבר ע״ש, ועיין מנחות דף פ״ה ע״ב גבי חטה בהתלעה ע״ש בזה.

ולפני אלעזר הכהן יעמד וגו׳. שם פיסקא קמא: ולפני אלעזר הכהן יעמוד, שהיה יהושע צריך לאלעזר ואלעזר ליהושע. נ״מ לגבי כה״ג דאף דלמת מצוה מטמא מ״מ לפמש״כ רבינו בהלכות מלכים פ״ב ה״ח דא״צ לעמוד לפניו, שוב אסור לטמא לו ולא הוי אונן. והוא יכול להביא פסח והשאר יכולים למנות עמו, ועיין בהך דהוריות דף י״ג ע״א דלא משמע כן, ועיין סוטה דף מ״ב ע״א דמבואר להיפך דמלך עדיף, ובהך דעירובין דף ס״ג ע״א גבי אלעזר, ותוס׳ סנהדרין דף ט״ז ע״א ובספרי פ׳ פנחס פסקא קמ״א דשניהם שוים, ובירושלמי פ״ג דהוריות דקרבן כה״ג קודם לקרבן נשיא ע״ש וכ״מ בזה.