והפת הנעשה מא' כו'. עי' בירושלמי פ"ז דכלאים בענין פירות עציץ שאינו נקוב אם חייב לברך המוציא ועי' ברכות ד' מ"ז ע"ב גבי טבל דרבנן ועי' פסחים ד' ל"ה ע"ב מוכח דמקרי לחם ועי' בירושלמי פ"ה דמעשרות גבי חלה ע"ש וצ"ל דשם מבעי ליה אם נקרא ארץ ועין בירושלמי פ"א דערלה ר"י משום רבי ינאי דשפיר מקרי ארץ ומנחות ד' פ"ד ע"ב דמרבה מן אשר בארצם ע"ש ועי' תוס' שבת ד' צ"ה ע"ב ועי' בירושלמי פ"ה דמעשרות ה"ב מאי איכפלה שבת לגבי מעשרות ועי' בירושלמי פ"א דחלה ה"ג הכל מודים כו' ועי' עירובין ד' פ"א ע"א דמחלק בין פת אורז לדוחן ועי' ב"מ ד' פ"ז ע"א גבי פת וקטניות וסנהדרין ד' ע' ע"ב ע"ש:

ואם אין בהם כזית או כו'. משום דס"ל דשלקות אם אין דרכם בבישול מברך שהכל וה"נ כן ועי' בהלכות חמץ ומצה בפרק ו' ה"ו שכתב הטעם משום שאין בה טעם פת וצ"ל דנ"מ אף אם צורת הפת ניכרת ועיין בר"ש פ"א דחלה ופסחים ד' מ"א ע"א:

שעברו צורת כו'. והנה אם הטעם דזה לא הוה לחם או משום דאין זה אכילה עי' כאן ד' ל"ח ע"ב בהך דר"מ ור"י ועי' חולין ד' ק"כ ע"א גבי המחהו דאמר דלא הוה לחם ועי' שם בתוס' דלא הוה אכילה ועי' רש"י פסחים ד' ל"ה ע"א וד' מ"א ע"א ונראה דנ"מ דאף אם קבע עלייהו ג"כ לא מברך וגם י"ל דהוה כעין דיחוי עי' ברכות ד' נ"א ע"א וביבמות ד' מ' ע"א וד' ל"ו ע"ב ול"ז ע"ב גבי חלוט ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' בכורים פ"ז ה"ט ג"כ משום דיחוי ועי' בנזיר ד' נ' ע"א גבי נצל ע"ש בתוס' ונ"מ לכאן אם נמוח ואח"כ נקרש ועי' בנזיר שם ד' נ"א ע"ב גבי מת שטחנו דבעיא אם יש לו רקב ועי' שם ד' נ"ג ע"ב דאקמח אקמוחי ועי' נדה ד' נ"ו ע"א דמת שיבש יש לו רקב וצריך לחלק בין בידים או מאליו ועי' ע"ז ד' מ"ו ע"א דיבש הוה שינוי ושם ד' ל"ז ע"ב גבי מה מים שלא נשתנו ועי' בירושלמי כאן פ"ו גבי מורתא שחיקתא דיליף לה מן פת ועי' כריתות ד' ה' ע"א גבי קלי וכרמל ועי' בכורות ד' נ"ה ע"א גבי כבד שנימוח מטמא ע"ש משמע דוקא כבד ועי' חולין ד' ק"כ ע"א בתוס' ד"ה הוא עצמו ע"ש:

אבל פת דוחן או כו'. עי' בעירובין ד' פ"א ע"א מבואר דפת דוחן אין עליו שם פת אבל פת עדשים יש עליו שם פת, ועי' חולין ד' נ"ב ע"א בתוס' ע"ש: