גבולשהי' גבוה טפח כו'. עיין בירוש' כאן פ"ג ה"ב דרק הני דנזרעו בו מותר אבל לזרע בו לכתחילה אסור ואם זרע דיעבד אם הראשונים קיימים מאחר שאילו מותרים אף אילו מותרים וכעין זה מבואר בירוש' עירובין ספ"י גבי אם הי' שרץ שהוציא ממקום שחייבין עליו כרת ונפל במקום שאין חייבין כרת דמותר להגביה גם השרץ אחר אשר נמצא שם ע"ש ועיין בירוש' שם גבי פסי ביראות ובסוף פ"ק גבי הני דברים שנפטר במחנה דאם נכנסו לעיר כבר נפטרו מהדמאי וכן להיפך ע"ש וכה"ג מבואר בירוש' דמאי פ"ג ה"ד גבי המפקיד קופתו אצל עכו"ם דאם נטלו ממנו מאה ב"א כל אחד סאה אחת דהוה כל או"א דמאי ואח"כ נתנו לאדם אחד הוה כולם דמאי ע"ש וכמו הך דזבחים דף ע"ג ע"ב מה דמקשה שם מגיסא אסורה ע"ש ברש"י וכה"ג פי' רבינו בהל' מטמא מו"מ פי"א ה"ז גבי קדירות מן המודיעים דאם עדיין הם ביד הקדר אז אם יצא עם הקדירות חוץ למודיעים אינו נאמן ועיין שם בירוש' והטעם דגבי ע"ה לא שייך כלל הדין דכלי ע"ה ולגבי' אין שום נ"מ וכ"כ בזה בח"א וכזה מבואר בירוש' פ"א דמעשרות ה"ז גבי שקדים המרים דבציפורי הם חייבים במעשרות מחמת דשם דרכם כן והוה כמו נסחני דעירובין דף כ"ח ואח"כ אם העלם למקום אחר כבר נתחייבו וכן להיפך אם העלם ממקום אחר לציפורי כבר נפטרו וכה"ג מבואר בירוש' דמאי פ"א ה"ג גבי חמרין שנכנסו לצור דרך כזיב ע"ש. ועיין באהלות פ"י מ"ב גבי מחלוקת ר"ש ורבנן גבי שני רגלים זה ע"ג זה דאף שהראשון משך את רגלו מ"מ טהור אך אנן לא פסקינן כן: