אבל המקדש כו' שאינו דבר כו'. עי' בהך דנזיר ד' נ"א גבי פרש אם הוה כגופא ע"ש ועי' בהך דמעילה ד' י"ב ע"ב וב"ק ד' י"ח ע"ב ע"ש ועי' בירושלמי בע"ז פ"ב דאף דגבי ע"ז גם פרש אסור זה רק פרש דבטל לגבי גופה אבל טבעת דהוא דבר בפ"ע ובעיניה הוא לא נאסר ועי' בהך דתמורה דף ל"א ע"א גבי אפרוח ובירושלמי פ"ג דע"ז דהוה זה מחלוקת גבי אפרוח של ביצת ע"ז ע"ש וכבר כתבתי בזה:

המקדש כו'. או באפר פרה עיין בהשגות ובדברי ה"ה מה דפליגי אם בדבר שיש לו בו זכות אם מקרי כל הדבר שלו ובאמת זה הוה פלוגתא דאמוראי בירושלמי בקדושין פ"ב דכאן במה קידשה ר"א אמר בגופו ור"י אמר בטובת הנאה שבו ועי' בתוספתא כאן פ"ד דפליגי ביה ר"י ות"ק ע"ש גבי אפר פרה ועיין ברש"י קדושין ד' נ"ח ע"ב דס"ל שם דלמ"ד טובת הנאה ממון צריך לשלם הכל אף יותר מכדי טובת הנאה דלא כשיטת הר"ן ז"ל נדרים ד' פ"ד, ועי' בהך דב"מ ד' צ"ו ע"א גבי שאלה ע"מ לעשות פחות משוה פרוטה ותוס' כתובות דף ל' ע"ב ד"ה לא צריכה ועיין ב"ק ד' כ"א וד' צ"א ע"א בתוס' ד"ה מוסיף ועי' בירושלמי פ' א' דמעש"ש הל' ב' בהך דבעי ר' יודן גבי משכי לי מעשר בהמה זה שתתקדשי בו לאחר שחיטה ע"ש וכן גבי הך דפטר חמור עי' בכורות דף ט' ע"ב ודף י' ע"ב ובמה דפליגי בזה בירושלמי פ' ב' דקדושין ר"א ור"י ואזלי לשיטתייהו הנ"ל:

כהן שקידש כו'. עיין בתוספתא יבמות פ' י"ב במה דאמר שם ר"י אומר מוכר הוא את התרומה ולוקח בדמיה חולין וקאי שם אמורם מקדשים קלים ור"י לשיטתיה כאן בקדושין ד' נ"ב ע"ב דס"ל דיכול לקדש בחלקו אך באמת נ"ל דגבי תרומת לחמי תודה גם לדידן יכול לקדש בהם את האשה עיין בהך דנדרים די"ב ע"ב הא קמ"ל דתרומת לחמי תודה תרומתו היא ר"ל דיש לו בה קנין ועי' ב"ק ד' י"ג ע"ב גבי תודה שהזיקה ע"ש ובדברי רבינו שם בהל' נזקי ממון ומשום דילפינן ג"ש מן תרומה כמבואר במנחות ד' ע"ז ע"ב ועי' שם ד' מ"ו ע"ב דלא מקריא מנחה והוה כעין בכורים אף למ"ד קדשי גבוה הוא עי' בבכורים ספ"ג ופ' א' הל' ב' בירושלמי ופ' א' דתרומות וכמו גזל הגר ועיין רש"י מנחות ד' ע"ג ע"א ע"ש ובתוס' שם ועי' מש"כ בזה בדברי רבינו בהלכות נדרים פ' ב' ופ' א', ועי' תוס' מעילה ד' ג' ע"ב מש"כ שם בשם רב האי גאון:

ואם קדשה בדבר כו' שאין בעה"ב מקפיד כו'. עיין פסחים דף ו' ע"ב ועי' בירושלמי פ' א' דדמאי דהוה זה מחלוקת ועי' בפ"ה דמעשרות בירושלמי בה' ו' על הך דר"י ור"ל דלכך פטור ממעשרות גבי חורי הנמלים משום יאוש ואף דהא מבואר בתוספתא שם דאסור משום גזל בפיאה פ' ב' משום דאח"כ זוכה לו החצר ועי' תוס' נדה ד' נ"א ע"א גבי סיאה ואזוב כו' ובירושלמי פ' א' דדמאי דאמר שם דבגינה אף אם נשמרים פטור ועי' ב"ק ד' קי"ט ע"ב גבי אתרא דקפדי ובהך דמעילה ד' י"ד ע"א ע"ש בפה"מ ועי' רש"י סנהדרין ד' נ"ז ע"א ולא כירק גינה ובפסיקתא רבתי פ' כ"א תני ר' חייא ירק הנשמר בגינה אסור משום גזל ושאינו נשמר מותר ע"ש ועי' בירושלמי פ' א' דערלה דדבר שאין בהם ממש מותר משום גזל ע"ש בהל' א' גבי המשפר פירותיו לעצים ועיין בירושלמי פ' ג' דדמאי הל' ב' גבי הך דהלוקח ירק מן השוק דאמר שם חזקיה דמותר ליקח עלין ליעשר שלא מדעת הבעלים מחמת שאין להם הפסד בהעלין דגבי ירק לא קפדי רק אמנין ולא על העלין עיין שבת דף ק"מ ע"ב וקדושין ד' נ"ב ע"ב וב"ק ד' קי"ג ע"ב ע"ש, ועי' רש"י נדרים ד' ל"ד ע"ב והטעם דכתב רבינו כאן דהוה ספק קדושין משום דהא בלא הקדושין היתה היא יכולה ליקח הדבר הזה מן הבעה"ב כיון דאינו מקפיד על זה ודבר דבלא הקדושין היה מגיע לידה זה תליא בהך בעיא דקדושין דף ח' ע"ב גבי כלב רץ אחריה לנשכה ונשאר בתיקו ולכך פסק רבינו כאן דהוה ספק:

היתה סחורה כו'. עיין כאן בגמ' ד' נ"ב ע"א דיליף מהך דשל שביעית היתה דאפילו קדשה בגזל דידה אינה מקודשת ומאי ראיה כיון דהא לאחיות ג"כ היה חלק והם לא נתקדשו וא"כ גם על זה נימא מאן פליג לך וא"כ מאי ראיה וצ"ל דעיקר הטעם דמאן פליג לך משום דאין לו בהדבר דבר מסויים וכשיטת רבינו ז"ל בכ"מ דבדבר שאינו מסויים לא הוה קנין עיין בהל' זכיה ומתנה פ' ג' וכבר כתבתי בזה ועי' בעירובין דף נ' ע"ב דהיכא דמקצת ביתו ניכר כגון ד' מתוך ז' לכו"ע קנה ע"ש דהרי מקצת ביתו ניכר וא"כ כאן דהיו חמשה ונתקדשו הג' שפיר מקרי חלקם דבר המסויים ועי' בכורות ד' נ"ז ע"ב גבי חלקו בבהמה ולא בכספים ע"ש דלא ס"ל גבי כספים כמאן דפליגי דמי עיין ב"מ דף ס"ט ומבואר בירושלמי פ' א' דשקלים אם היה הבהמה רוב הוה כמאן דפליגי הובא לעיל בדברי הראב"ד ז"ל בהל' שקלים וה"נ כן ועיין במש"כ ה"ה ז"ל בפ' ה' מהלכות מכירה ה' ב' בשם הרשב"א ע"ש:

החזיר לה חוב כו'. ר"ל ואז ישאר החוב משא"כ כשקבלה בשביל חוב שוב א"י הוא להחזיר אך זה יהיה נ"מ להך דגמ' דגיטין ד' ע"ח ע"ב דנ"מ בין קדושין לחוב דגבי חוב אף אם קרוב לה מ"מ לא נפרעת החוב ואם אח"כ אמר לה לשם קדושין הויא כמו שהגיע לידה וכיון שהגיע לידה שוב לא הוה קדושין וצ"ע, ועיין בירושלמי פרק ב' דגיטין הל' ג' גבי מסר לה במסורה מהו אם כיון שקנתה לשם קנין ממילא נתגרשה או לא ע"ש:

הרי את כו'. עי' בגמ' גבי ע"מ שאעשה עמך כפועל דהוה בגדר תנאי ומ"מ מבואר בתוספתא כאן דצריך שיהא בפעולה ש"פ ע"ש בפ' ג' וצ"ל דזה תליא בהך מחלוקת דסנהדרין ד' פ"ה ע"ב דפעולה שאינה שו"פ לא מקריא עימור ע"ש ועיין ב"מ ד' צ"ו ע"א גבי שאלה ועי' בירושלמי פ' ג' דמעשרות יעשה אותה כפועל שאינו יפה שו"פ ע"ש ובכ"מ, וגם י"ל דנ"מ בין אם הפעולה יפה פרוטה או שהפועל נוטל שכר פרוטה ועי' בירוש' ספ"א דנדרים * ועי' מש"כ הראב"ד ז"ל בהשגות פ' ג' מהל' טוען ה"ז ע"ש, ועיין בירושלמי פ' א' דמעש"ש הל' ב' במה דמחלק בין דבר שהיה שו"פ מעיקרו והוזל ובין שלא היה שו"פ מתחלה, ועי' בגיטין ד' י"ב ע"ב ע"ש גבי המקדיש עבדו ושם ד' מ"ג ע"א ע"ש, ועי' בכתובות דף מ"ו ע"א גבי שכרן בפחות מפרוטה מהו וכ"מ בזה:

[השמטהמש"כלחלק אם די במה שהפעולה ש"פ או צריך שתהיה השכירות שלו ש"פ וכה"ג מבואר בירושלמי קדושין פ"א ה"ב גבי יעוד למ"ד דצריך שישאר ש"פ אם ר"ל שיהיה במעשי ידיה שו"פ או שיהיה בהמעות שלקחה זמן שיהיה ש"פ וע"ש בה"א ולק' בהלכות עבדים אבאר זה: ע"כ השמטה]

האשה שאמרה כו'. עי' ד' י"ט ע"א גבי אומר אדם לבתו קטנה, ועי' בירושלמי פ' ב' דכאן הל' א' גבי תנהו לעני דס"ל דהוה בגדר זכיה ע"ש ובספ"ו דדמאי ע"ש:

אמר לה הילך דינר כו'. עיין ירושלמי כתובות פ"ה ה"א תן בתך לפלוני ואני אתן לך כך וכך ע"ש:

האומר לאשה כו'. עיין בה"ה מה שכתב בשם הרשב"א גבי אם כתב לה שטר על הכסף, וע' רש"י קדושין דף ה' ע"א ד"ה שטר ושם ד' ט"ז ע"א דכתב לה שטר אדמיה היינו כסף ושם ד' י"ח ע"א דכתבנא ליה שטרא כו' ועיין מש"כ הראב"ד ז"ל בהשגות בהל' עבדים פ' ז' הל' ח' ע"ש דס"ל דהוה ככסף ועי' בהך דגיטין ד' מ"ה ע"א ותוס' כתובות דק"י ע"ב ד"ה הכי גרסינן ע"ש. אך זה יהיה נ"מ אם די שיכתוב השטר על פרוטה או צריך שיכתוב על יותר מזה כדי שאם ימכר יהיה שו"פ וע' בירושלמי פ' ב' דקדושין הל' א' גבי גזל ניחא אדם נותן שו"פ על דינר אדם נותן שו"פ על פרוטה, ועי' בירושלמי פ' א' דמעש"ש הל' ב' גבי נפלה כיסו לבור וצריך להוציא הוצאות ליטול אם יותר מכדי הוצאות אם מקרי ברשותו ע"ש, אך באמת י"ל דזה תליא בהך בעיא דקדושין דף ז' ע"ב אם אזלינן בתר נותן או בתר מקבל וע"ש בדברי התוס' ד"ה שתי ע"ש ועי' בעירובין ד' ס"ב ע"א גבי לשכור מן העכו"ם בפחות משו"פ מוכח דאזלינן בתר מקבל ועי' בכתובות דמ"ו ע"א גבי שכרן לשניהם בפרוטה ועי' בירושלמי פ' ה' דשבועות הל' א' גבי הפקיד לשנים פרוטה ע"ש, ועי' בירושלמי פרק ה' דכתובות הל' א' אין אדם קונה שתי נשים בפרוטה וכ"מ בזה:

ותהיה מקודשת בספק כו'. עי' בה"ה ועי' בגירסת הרא"ש שם דגרס אמרה לו משמע דהיא לא רצתה להתקדש בהציפתא, וע"ש ד' מ"ח ע"א גבי הך דשמין את הנייר ע"ש בתוס' ד"ה שמין, ועיין בר"ן רפ"א דקדושין ופרק ב':

האומר כו' ובמה שבתוכו כו'. ולגבי מכר אם סתם אם מכר גם את הכלי עיין ב"מ דף מ' ע"א גבי הך דרב יהודה וברש"י ע"ז ד' ס"ה ע"ב גבי אבוה דרב אחא בריה דרב איקא ע"ש, ועי' במעש"ש פ' א' הל' ג' וספ"ג מה דמחלק שם בין יין לשמן ועי' בהך דכתובות ד' ק"ח ע"ב גבי הך דאדמון ע"ש, ועי' בירוש' סוכה הובא בתוס' שם ד' י"א ע"ב ע"ש גבי מתנה: