מי שהיה כו' לבו טרוד כו'. עי' סוכה כ"ו ע"א:

ואם שהה עד כו'. והנה רבינו ז"ל לא כתב אימתי נשאה ועי' בכתובות דף ו' ע"ב וצ"ל הטעם דכיון דאתחזק בתלתא זימני דלא מיטרד חייב ולכך אף במוצ"ש אם עושה מעשה אז פטור ובאינך אף אם לא עשה מעשה פטור ובאמת י"ל הטעם דד' משום דבנערה תלינן ד' לילות בדם בתולים ולכך תקנו כן וראיה לזה דהא ס"ל בירוש' דאלמנה ג"כ פטור ואמרינן דד' לילות לא שייך באלמנה והנה באמת יש להסתפק לפי המסקנא אם הטעם משום דטריד ולא מצי מכוון רק בטרדא דרשות מחוייב להסיר הטרדא או דהפטור הוא משום עוסק במצוה ואף בזמן שאינו עושה מעשה הרי טריד והטרדה גופא הוי מצוה ובזה יש ליישב קושית התוס' ועי' שם דכ"ו בהך דר' שילא ורבנן ובהך דרחב"ע ובגרסת הירושלמי פ"א דברכות ובפ"ג דבכורים ובאמת נ"ל דזהו מחלוקת דאביי ורבא בהך דכתובות דף ו' ע"ב ע"ש בתוס':

מי שמת לו כו' מפני כו'. ע' בכ"מ ובתוס', אך באמת כך דגבי אנינות יש ב' טעמים א' משום דהוא אונן וכבוד המת ובזה רק אם האנינות באתה עליו קודם חיוב המצוה וזהו הך דזבחים דף ק' ע"א במת קודם חצות דשוב אין עליו חיוב קרבן פסח אבל כשהמצוה באתה תחילה אז הפטור רק משום עוסק במצוה. וא"כ בשבת ויו"ט חייב. וא"ש דברי הירוש' גם יש לחלק בין הני מתים שמוטל עליו החיוב לטמא ובין אחותו הנשואה שרק לקוברה עי' שבת דק"ה ע"ב ברש"י ולכך אם אינו בעיר אין עליו אנינות וזהו שיטת ר"ת ז"ל ואף לשיטת רבינו דס"ל דאבילות הוי מה"ת אף באחותו הנשואה ועיין תוס' סוכה כ"ה ע"ב ע"ש וזה ר"ל הך דב"ב דף ק' ע"ב גבי אחתי' דרמי בר פפא כו' עבד לה כו' אמר כו' בקרובים ע"ש ור"ל דרמי ב"פ עבד לה מעמד ומושב והוא היה רחוק דהוה אחותו הנשואה וזה ר"ל הך דנזיר דף מ"ד ע"ב מה אחותו מיוחדת כו' ר"ל דאם נשתנית גופה אין מטמאין לה עיין יבמות דף ס' ע"א וכתובות מ"ה ע"א ע"ש:

קברו וכו'. עי' בהשגות מה שכתב והם הקרובים וכו' ר"ל דס"ל כשיטת רשב"ם בב"ב דף ק' ע"ב דרק בקרובים שייך מעמד ועי' ברכות ט"ו ע"ב גבי עבדים אף דאין שייך בקרובים ועיין שם בירושלמי ועי' במגילה דף כ"ג ע"ב מה שכתבתי בזה בהל' אבל:

כל מי כו' אבל כו'. ונ"מ דאם אח"כ מסתלק מעליו הטרדא מחוייב לחזור ולקרא ולא מהני הך קריאה וע' בערכין דף י"א ע"ב גבי שירה נפיק מניה חורבא ועיין לעיל פ"ג ה"ב:

ולא פשטה כו'. עי' ב"ק פ"ב ע"ב ומה שכתב רבינו לקמן בהל' שביתת עשור פ"ג ה"ג ע"ש ועיין תוס' חולין קל"ו ע"ב ודף קכ"ג ע"ב: