המוח עצמו כו'. עי' לקמן פ"ט ה"א והנה לשון הגמ' כאן דאמר מוח זה לא מעלה ולא מוריד ר"ל כמו דאמרינן בחולין ד' קכ"ה ע"א דמוח מעלה ארוכה ע"ש והוה כעין הך דאמרינן בנדה דף נ"ה ע"א גבי גלודה משום דגזעו מחליף וה"נ גבי מוח כן ועי' ברש"י כאן דיש ב' לשונות אם האיסור הוא מטעם דסופו ליפסק או משום דזה גופא הוה כמו נפסק ועיין ברש"י דף נ"ו ע"א גבי עוף של מים בד"ה וקרומו רך דמבואר שם דעיקר הטרפה הוא משום דסוף הקרום ליפסק לא משום דכאן הקרום לא מגין, ועיין תוס' דף מ"ב ע"ב מה דמחלק שם בין אדם לבהמה וגבי ריאה דחסרון מבפנים לא הוה חסרון צ"ל משום דשם יש שני קרומים ומגין שפיר ולקמן אאריך בזה אבל גבי חוט השדרה ליכא אלא קרום אחד א"כ לפי"ז גבי קרום של מוח דיש ב' קרומים אז שפיר י"ל דהוה בגדר חסרון מבפנים וא"כ גבי מוח צ"ל דזה גופא הוה נפסק ובזה א"ש שינוי הלשון דרבינו כאן גבי מוח של ראש דנקט נשפך כמים ושם נקט הומרך החוט וכו' דשם משום החוט דלא הוה אלא קרום אחד וכאן גבי קרום של מוח הוא משום עצמיית הדבר וכמש"כ:

ובשר כבד שהתליע כו' ואם התליע רובה כו'. עי' בהך דמנחות ד' פ"ה ע"ב בהך דבעי ר"י גבי התליע רוב חטה ובדברי רבינו שם הל' איסורי מזבח פ"ו הי"א, ועי' בהך דב"ק ד' צ"ז ע"ב גבי הרקיבו מה דמחלק שם בירושלמי בין התליעו ובין מחמת הכנימה דמחמת תולעת כבריאין הן ע"ש:

וחלב חיה שכנגדה כו'. עיין בה"ג בהל' חלב דכ' שם דחלב צבי סותם ועי' בהל' טרפות שכ' בה"ג חלב טהור סותם בין במקומו בין שלא במקומו ומשמע דר"ל אף במקום שאין דרך להיות שומן ודלא כשיטת התוס' כאן ד' מ"ט ע"ב גבי ריאה ועיין בירושלמי כלאים פ"ב ה"י גבי גפן דלא הוה מחיצה ופ"ד ה"ב ופ"ח ה"א אין האוסר נעשה מחיצה להציל וה"נ י"ל כה"ג ואף דלא דמי דשם זה גופא אוסר משא"כ כאן דזה איסור אחר הוא. ובאמת י"ל דלכך קרום שעלה מחמת מכה אינו סתימה משום דהסתימה נעשה מחמת מכה וא"א שהסיבה תגרום היתר ועי' רש"י חולין ד' מ"ג וד' מ"ח ויבמות ד' ע"ו וכ"מ. והנה באמת י"ל לפי מה דמבואר כאן ד' נ"ז ע"ב דבדבר הנטרף אינו נשבח וא"כ ה"נ כיון דחזינן דיש שומן על הנקב בודאי לא נטרף ועי' בדברי הר"ן שכ' בשם הראב"ד ז"ל גבי ניקבה הריאה ע"ש. אך זה תליא אם הטרפה הוא מצד עצמה או מצד סיבה אחרת דאז לא שייך לומר במידי דמטרפה וא"כ לפי"ז כך דהיכא די"ל דאחר שניקבה נעשה השומן עליו אז היכא דהשומן אסור י"ל דאף דכאן לא שייך הטעם דלא מיהדק דהא מ"מ נשבחה אך מ"מ אין איסור מציל וא"כ לפי"ז בחיה כה"ג שרי ועי' בהך דכתובות ד' קי"ב ע"א דצבי אינו שמן. ובזה יש ליישב דברי בה"ג הנ"ל ומיירי דליכא חלב רק במקום נקב וכן יש לפרש דזה ר"ל ה"ג בין במקומן בין שלא במקומן וא"ש:

בהמה שהלעיטה כו'. עי' בכ"מ מש"כ בשם הטור לחלק בין תוך ג' לאחר ג' ור"ל דלאחר ג' לא מהני בדיקה דאז אמרינן הגליד פי המכה ולא מינכר כמבואר בחולין דף נ"א ועיין בהך דנדה ד' ס"ז ע"א גבי ריבדא דכוסילתא ומש"כ רבינו לעיל בהל' ז' דלכך אינו נראה הנקב ע"ש ועי' בה' מקוואות פ"ב ה"כ ובהשגות שם:

כל אבר כו' כך אם ניטל כו'. עיין בהך דבכורות ד' ל"ט ע"ב דמבואר שם דאף אם נפגם הוה מום מ"מ אם ניטל כולו לא הוה מום ע"ש וע"ש בתוס' דף ל"ח ע"ב אם מהני אחר שנפגם יטול כולו ועי' תוס' יבמות ד' ע"ה ע"ב גבי ביצה כה"ג ותוס' סוכה ד' כ"ט ע"ב גבי נקטם וכ"מ וצריך לחלק בין היכא דהפסול הוה רק בזה האבר כמו בעל מום דאז י"ל דגרע אם ישנו מאינו לגמרי, ועיין בבכורות ד' ג' ע"א מה דמחלק משום דעריבה בו חולין גרע דלא קרינן בו כל וגרע מנפל אף דמבואר בירושלמי נזיר פ"ז ה"ב דיש עליהם דין מת שחסר ועיין בתוס' מגילה ד' ט' ע"א מה דמחלקי כה"ג בין אם לא נכתב התיבה כלל בין אם נכתב בטעות ועי' גיטין ד' ס' ע"א מה דמחלק בין חומשין לס"ת שחסר משום דמחסרא במלתיה משא"כ בחומשין ועי' תוס' תמורה ד' כ"ד ע"ב דס"ל דנדמה הוה בעל מום מחמת השינוי אף דכעת הוא דומה ממש להמין ואין בו שינוי ועיין נדה ד' כ"ג ע"ב גבי הך דר"מ ורבנן דמוכח להיפך ע"ש בתוס' בד"ה שר"מ ועיין בבכורות ד' מ"א ע"א גבי אנדרוגינוס תעשה נקבות חרוץ ע"ש אף דהבריאה הוא כן, משא"כ גבי טרפה דהיא פועלת בכל הגוף אז אין נ"מ בין אם ניקב או ניטל לבד מטחול ועיין בהך דתמורה דף י"ז ע"א דטרפה מקרי פסול הגוף משא"כ בבעל מום דמקרי פסול חסרון ולא בגוף ולכך אם ניטל האבר שיש בו חסרון י"ל דלא הוה בעל מום אך הטעם דשם לא הוה בעל מום הוא משום דחוזר לאיתנו וי"ל דגם גבי הטחול כן הטעם ועיין בהך דגיטין דף ס"ט ע"ב דע"י השתיה דמיא דבי נפחא יוכל להיות שיחסר הטחול וא"כ לפי"ז י"ל דנברא בלא טחול גרע, ועיין מש"כ רבינו לקמן פ"ח הל' כ"ד דלא ס"ל כן ועי' בתוס' קדושין ד' נ"ז ע"א ד"ה שחטה דס"ל דניטל הכבד ע"כ שנולד בלא כבד ולא כהכ"מ כאן ועיין בהך דבכורות דף ל"ט בהך מחלוקת אם יש בריה באחת ע"ש ברש"י אך שם כיון דהכליות הם שניהם דבר אחד ולכך א"א שלא נברא רק אחת משא"כ גבי כבד גם לשיטת רבינו דס"ל לעיל בהל' ח' דאם ניקב סמפונות הכבד טרפה וא"כ י"ל דגם אם נברא חסר הא ליכא סמפונות. אך באמת דברי רבינו כאן ר"ל רק היכא דניקב משהו ובכל מקום אז אם ניטל טרפה ועיין בהך דחולין ד' נ"ו ע"ב לרבי דס"ל גבי זפק דאם ניטל כשר ומשמע לכאורה אף עם הגג ע"ש בר"ן וע"כ כמש"כ, ועיין לקמן פ"ח מה דפליגי רבינו והראב"ד בהל' י"ו הטעם דצומת הגידין אם משום ניטל או נחתך. והנה לפי מש"כ רבינו שם בהל' כ"ד לפי"ז אם נברא בלא צומת הגידין כשרה ובזה י"ל דלכך מכשיר בחולין ד' ע"ו ע"ב היכא דלא הוה רק ט"ו גידין ומשום דמצא חד גיד עב ומשום דיכול לנפצו לא דהטעם משום דזה הוה כשנים רק משום דחזינן דמתחלת ברייתו כן ולכך כשר וכן יהיה נ"מ אם הוה יתר בגידין וזה תליא אם הגידין הוא כל אחד ואחד בפ"ע או כמש"כ התוס' שם דסופו ליפסק הכל וא"כ י"ל דזה לא מקרי יתר כיון שהוא דבר אחד ובאמת הטעם דמבואר שם דף מ"ז ע"א גבי יתרת בריאה דלא נטרף ע"ש ברש"י ד' נ"ח ע"ב משום דדרך הוא כן. אך באמת הוא כך דעיין ברש"י בכורות דף מ' ע"ב גבי אוזן הגדי כו' ובדברי רבינו פ"ז מהל' ביאת מקדש ה"ג דגוף אחד שנכפל אין זה מום ע"ש והנה גבי טרפה דאונות אם הדין הוא מחמת האונה עצמה או משום דהוה שינוי בהריאה עצמה עי' רש"י ד' מ"ג ע"א ובדברי רבינו פ"ח ה"ב וה"ז והנה בהל' ח' גבי ריאה שנמצא נפוחה כתב רבינו הטעם שמא התוספת בגוף כחסרון ורבינו לטעמיה אזיל בהל' ז' דס"ל דטרפה וטעם דהוה כחסר מנין האונות ואף דהא בבכורות ד' מ"א הוה מחלוקת גבי חרוץ במקום בשר אם מקרי מום או לא ע"ש ועי' בבכורות ד' ל"ט ע"ב דאף דחסרון מבפנים לא שמיה חסרון מ"מ כיון שעושה פעולה דע"י זה ניכר מבחוץ מקרי מבחוץ ובאמת שם בגמ' בבכורות משמע דלמסקנא חסרון מבפנים שמיה חסרון ומ"מ פליגי גבי ביצים שם וי"ל דנ"מ גבי קדשים לענין פדיון גם י"ל כמש"כ דגבי ביצים ג"כ אם החסרון הוא משום הביצים עצמן או משום דהוה חסרון בהאבר כולו וע"ש ד' מ' ע"א גבי יש לו שני כיסין דמשמע דאף דהביצה אינה לא מקרי מום וע"ש דף מ' ע"ב גבי אחת גדולה ואחת קטנה דאף עד כפול כשרה. אך רבינו לא ס"ל שם כן עי' בהל' ביאת מקדש פ"ז ה"ח אך משום דפסק כר"ע כמבואר בהל' בכורות פ"ג ה"ד ומש"כ בפ"ח ה"ד שם קאי אכיס של ביצים והוא מטעם מרוח אשך ולא מחמת מום דחסר אבר ובאמת י"ל דר"י דבכורות ד' מ' אזיל לשיטתיה דס"ל שם דף מ"ד ע"ב דנימוחו אשכיו וי"ל דרק שנים או יש לחלק בין נימק לנימח עי' רש"י חולין דף מ"ז ע"ב גבי ריאה וביבמות דף ע"ה ע"א גבי פ"ד, וה"ה הכא גבי ריאה וגם נ"מ לשיטת רבינו גבי חסר גוף הריאה מבפנים אם מהני לזה היכא דסמוך לדופן דאם הוה משום ניקב מהני ואם משום חסרון לא מהני. ובזה יש ליישב מ"ש התוס' ד"ה אבל נקב, ובאמת טעם רבינו משום דכיון דנשתנה מברייתו נאבד שם הדבר ממנו ואין זה הדבר וזה ג"כ מה דר"ל בתמורה דף י"ז גבי שרוע וקלוט דפסול הגוף הוא ר"ל דלא דהוה חסרון באבר רק דאין זה האבר וזה הוה בעיא בירושלמי דסוטה פ"ט גבי עגלה ערופה דבעל מום אינו פוסל ומחוסר אבר פוסל אם קלוט הוה כמחוסר אבר או כבעל מום ור"ל ג"כ כן דאין זה האבר וה"נ גבי ריאה ר"ל כן דהוה כמו שאין זה ריאה אבל אם נחסר ע"י שנימוחה זה לא הוה חסרון וכן ס"ל לרבינו בפ"י ה"י דכיון דהאברים משונים בעוף אין שם עליהם בעוף ולכך אין בהם הנך טריפות וזהו כונת חזקיה דחולין ד' נ"ז שם אין ריאה לעוף ור"ל דכיון דהיא משונה מברייתה אין שם ריאה עליה: