יחיד ששבת כו'. עי' לקמן בהל' י"ח דפסק כחכמים דלא דברו בשיירא אלא בהווה אך ס"ל מ"מ דנ"מ בין יחיד לשיירא דגבי יחיד בעי דוקא מוקף לדירה אבל בל"ז הוה קרפף ואסור וגבי שיירא ס"ל דלא בעיא הוקף לדירה והך דר"נ משום רבינו שמואל קאי אלא הוקף לדירה ובשיירא לא בעי זה ויליף לה מהך דעירובין ד' צ"ג ע"א גבי ג' קרפיפות ולא כפרש"י שם ועי' בירוש' פ"ב דכאן ה"ה קרפף שיש בו כו' אמר ר' אבהו הואיל והוא ראוי ליתר ע"י שיירא וזרק מרה"ר לתוכו חייב ור"ל כה"ג ועי' בבלי שבת ד' ז' ע"א ורש"י ד' צ"ט ע"ב ע"ש:

ולא יעמיד אותם כו'. ואף דגבי סוכה פסק רבינו לקמן בספ"ד דשרי לדעת של המעמיד צ"ל דכאן שאין כלל מחיצה אף לדעת המעמיד אסור אבל שם בלא דעת המעמיד הוה גדר מוסף דיש ב' טעמים א' משום דכיון דמבטל זה הדבר הוה כבונה וסותר ועי' בעירובין ד' ק"ד ע"א ותוס' שבת ד' מ"ד ע"ב וב"ב ד' כ' ושלא לדעת לא הוה ביטול ומ"מ בלא מחיצה כלל אסור ועי' רש"י שבת ד' קמ"ב ע"ב ד"ה הניחו ע"ש ובירוש' שבת פי"ט ה"א גבי סכין של מילה ע"ש: