Tzafnat Pa'neach on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במקדש היו תוקעין כו'. הנה באמת הא מבואר בסנהדרין ד' מ"א ע"ב ובנדה ד' ל"ח ע"א דבר"ח היו תוקעין בשופר וזהו מה דאמר בירושלמי בר"ה פ"ג סוף ה"ו שופר קדוח מהו אמר ליה כזה תוקעין בעין טב ר"ל דשם היו מקדשין החודש כמבואר כאן ד' כ"ה ע"א ובירושלמי ברכות פ"ד וסוכה פ"ב ועי' בירו' ר"ה פ"ד ה"ח ותקעתם ועשיתם ע"ש:
שופר של עכו"ם אין תוקעין בו כו'. הנה כאן אין הטעם משום הנאה דגבי דבר שאין בו ממש בשל ע"ז מותר אף לכתחלה כמבואר ביצה ד' ל"ט ע"א דע"ז בדיל מיניה עי' ברכות דנ"ג ע"א רק הטעם משום דמאיס לכתחלה למצוה עיין ע"ז ד' מ"ז ע"א ובירו' פ"א דבכורים. והנה רבינו לא הביא כאן הך דחולין ד' פ"ט ע"א דשופר של ע"ז גם בדיעבד לא יצא ע"ש ועיין בירושלמי פ"א דערלה ופ"ג דסוכה ופי"ב דיבמות דס"ל שם דלחליצה לכו"ע של עיר הנדחת כשר אף למאן דפסל בשופר אך הגמ' דידן לא ס"ל כן ורבינו לא פסק כך והטעם כך דהנה מבואר בר"ה ד' כ"ו ע"א דשופר הוה גדר כפרה ועיין תמורה ד' כ' ע"ב אין מתכפרין בדבר הבא בעבירה ועיין תוספתא סוף מס' חולין גבי לא יטול אם על הבנים מפני שנעבדה בהם עבירה ועיין מש"כ רבינו ז"ל בהל' איסורי מזבח פ"ה ה"ט ע"ש אך זה רק היכא דהוא גוף הדבר והנה מגמ' דר"ה דף * כ"ט ע"ב וד' ל' ע"א מוכח כך דביובל ותקיעת שופר במקדש הוה התקיעה מצוה ובגבולין הוה רק השמיעה מצוה והוה רק בגדר מכשיר ובזה לא איכפת לן מצוה הבא בעבירה. ועיין בשבועות דף י"ד ע"א דבעי גבי כפרה מחסר ממוניה ועיין תמורה ד' י' ע"א וזהו דר"ל בירושלמי דערלה פ"א ולקחתם לכם ולא מן המצוה ועיין רש"י סוכה ד' ל"ה ע"א ד"ה לפי שאין בה וזהו מה דאמרינן בכ"מ כל דבר שהוא חובה אין בא אלא מן החולין אך זה רק בדבר שהוא גוף הקרבן ועיין מה דפליגי בתוספתא דמנחות פ"י אם מותר להביא מנחה מן הטבל ועיין פסחים ד' מ"ח ע"ש ועיין במנחות ד' פ"א גבי לחמי תודה ועיין ב"ק ד' י"ג ע"ב דלחמי תודה הוה רק מכשירי קרבן ולא עצם הקרבן וזהו הך מחלוקת דמנחות שם אם מותר להביא ממעש"ש אם מחיטי הלקוח בכסף מעש"ש ע"ש ברש"י דדחק שם אך ר"ל כך דהנה בירושלמי פ"א דמעשר שני מבואר דכיון שלקח שלמים בכסף מעשר פקע קדושת מעשר ע"ש ובפ"ג וכן גם גבי תודה כן דיליף משלמים כמבואר שם ובזבחים ד' נ' אך זה רק אם לקח לשם תודה אבל אם לקחן סתם דאז חל על החטים קדושת מעשר אסור להביא מהם לחמי תודה ואידך ס"ל דכיון דאינו מביא מגוף המעשר לא איכפת לן אך זה רק בלחמי תודה דלא הוו רק מכשיר אבל שלמים גופא אם לקח בהמה בכסף מעש"ש סתם אסור אח"כ להקדישה לשם שלמים כדמוכח בירושלמי שם וגבי שופר של ר"ה במקדש לא יצא בשל ע"ז והיינו הך דחולין ד' פ"ט או י"ל דקאי אשל יובל כמ"ש וגם באמת בשל יובל יש ג"כ ב' מיני תקיעות אחד דהא קיי"ל בר"ה ד' ט' ע"ב דכ"ז שלא תקעו ב"ד אין עליו שם יובל כלל וכשתקעו ב"ד אז מוטל החיוב על כל יחיד ויחיד לתקוע נמצא דתקיעת ב"ד הוה רק מכשיר ותקיעת כל יחיד ויחיד הוה עצם המצוה ועיין בשבת ד' קל"א ע"ב דלר"א דוחה שבת תקון השופר וי"ל דרק לאחר שתקעו ב"ד משא"כ קודם שתקעו ב"ד אין מחללין לעשות שופר כעין הך דפסחים ד' ס"ט ע"א גבי קטן ובזה יש ליישב דברי התו"כ ועיין ר"ה ד' כ"א ע"ב דילפינן דעדי החודש דוחין את השבת ע"ש אף דזה ג"כ רק גדר מכשיר אך י"ל דכיון דקיי"ל דאם קידשו שלא בעדים הוה מקודשת כמבואר בירושלמי דר"ה פ"ב ועיין שם ד' כ' ע"א הוה זה כמו מצוה בפ"ע וכעין דאמרינן במנחות ד' ט"ז ע"ב גבי הולכה דכל עבודה שאינה מתרת הויא עבודה בפ"ע ע"ש ועיין רש"י עירובין דף ק"ב ע"ב ד"ה קרבן ציבור גם שיר דפי' שם משום דשיר הוה מכשיר ולא פירש משום דלתקן הכינור זה הוה הכשר ועיין בתענית ד' כ"ז דכלי שיר מעכבין הקרבן לא השירה וכן הוא בירושלמי דעירובין שם ועיין ברש"י שם בעירובין ד' ק"ג ד"ה אף היא מש"כ ולא נקיים בה שום מצוה כו' וא"כ למאי קושרין כלל אך זה באה לשיהיה הכלי במקדש ורש"י שם ר"ל לענין לשורר בו ועיין שם ד' ק"ה ע"א דהקשירה של הכינור לא הוה קשר של קיימא ועיין שבת ד' ע"ד ע"ב השתא לפני מלך ב"ו כו' ובירושלמי שם שלא היה שום קשר במקדש ועיין זבחים דף פ"ח ע"א ועיין בתו"כ פ' אחרי דמרבה מקרא שחייב ביוהכ"פ אם תיקן מכנסיים של בגדי כהונה אף דהוו מכשיר קרבן ע"ש, והא דכאן של עיר הנדחת פסול וכן גבי מנעל של חליצה ובירושלמי ביבמות מכשיר הנה מדברי רבינו בהל' יבום פ"ד נראה דהטעם משום דלאו להילוכא הוא ויש נ"מ בין אם הסנדל גופא היתה של עיר הנדחת או שנעשה מעור בהמה של עיר הנדחת דשם לא הויא רק איסורי הנאה וכמו של ע"ז וכן נ"מ אם של רשעים או משל צדיקים ועיקר הטעם דזה הויא חסרון בעצם הדבר ולכך מיקריא לאו להילוכא עביד וזה רק איסור דבר אחר גרם לו ועיין מש"כ רבינו ז"ל בהלכות שקלים פ"ג הי"א ובהל' פרה אדומה פי"א ה"ו ע"ש:
[השמטהלמ"ש לחלק בין דבר המכפר גבי מהב"ע ובזה א"ש הך דמנחות דף נ"ג ע"א דאמר דאף דגברא לקי מכל מקום לא מיפסל ושם דף נ"ט ע"ב צריך קרא להכשיר גבי לבונה משום דשם קאי אמנחת חוטא ועיין בר"ה דף ה' ע"ב דמצריכין קרא גבי שאר קדשים דלא מפסל בב"ת משום רבה ועיין סוטה דף מ"ו ותוספות חולין דף קט"ו ע"א ותמורה דף כ"ח ע"ב גבי חורש וחוסם ובזבחים דף ה' ע"א גבי שלא לשמה: ע"כ השמטה]
מצות לאו ליהנות כו'. וגם י"ל דהוה כמו לא אפשר ולא קמכוין אך כיון דע"כ צריך שישמע קול שופר הוה מכוין ועיין תוס' פסחים ד' כ"ב ע"ב ותוס' מנחות ד' מ"א ע"א ע"ש גבי בגדי כהונה וא"כ י"ל דזה תליא אם דבר שאין מתכוין מותר אם אסור כמבואר בהך דפסחים ד' כ"ה ע"ב ועיין בכריתות ד' כ' ע"ב היכי ס"ל לראב"צ ע"ש ועיין במעילה ד' י"ג ע"ב גבי ערבה ועיין שם בפיהמ"ש ועיין עירובין ד' ל' ע"א בהך דר"א גבי אוכל הנאסר לו לאדם ובתוס' כאן ד"ה המודר הנאה ועיין בה"ג בהל' שופר דפסק דאסור במודר הנאה משופר עצמו ע"ש גם י"ל דר"ל דאסור לתקוע והגמ' דילן ר"ל שאחר יתקע והוא ישמע: