כיצדכו' או שעשה האב כו'. והנה אם חזר ונעשה רע אם חל עליו הנדר למפרע זה תליא בהך בעיא דירושלמי נזיר פ"ה ה"ה גבי החזירוהו הגנבים אם הוה נזיר למפרע ע"ש. אך שם י"ל דזה הוה כמו שלא נגנבו מעולם וע' בהך דכתובות דף ע"ד ע"ב מה דמחלק בין רופא לחכם ע"ש בתוס' אם מיירי דידע בנדרים קודם שהתיר לה וע' מש"כ הר"ן נדרים דף פ"ה ע"א ובירושלמי שם בכתובות פ"ז משא"כ כאן דזה הוה דבר חדש. ועיין בהך דברכות דף נ' ע"ב גבי מיטה שנגנבה דאף דהחזירוה הגנבים לא הוה חזרה למפרע. ועי' בהך דשבת דף נ"ח ע"ב זוג ועינבל ע"ש בתוס' וע' בהך דכתובות דף כ"ב ע"א גבי פגם משפחה דבטל מושב הראשון דהוה דבר חדש אף שכבר עשה תשובה ע"ש ועיין בהך דתמורה דף כ"ב ע"ב גבי אבידה ולא גניבה ע"ש. אך י"ל דשם הטעם משום דגנב מכיר בה עי' כריתות דף כ"ו ע"א גבי עגלה ערופה וסוטה דא"ש אביי כה"ג וכ"כ בזה. ועי' תוס' כתובות דף ס"ג ע"א גבי הך דר"ע ע"ש. וע' בתוספתא דמאי פ"ד גבי פירות שהלכו אחר הרוב וא"ש נתמעטו חזר השוק ליושנה. ועי' בהך דגיטין דף פ"ו ע"א במה דאמרו שם דאם השחין חזר עליו לאחר ב' שנים הוה מום מעיקרא ור"ל אם הטעם דסופו לחזור הוא נמאס עליו אף דאין בו מום ע"ש ברש"י ובר"ן או משום דזה גופא הוה מום מה שסופו להיות מום ולכך קאמר שם מאי אסותא ר"ל דאם עשה הרפואה ואח"כ חזר בו המום בתוך ב' שנים לא הוי מקח טעות דזה הוי דבר חדש דאחר הרפואה לא יחזור המום. ועי' תוס' כתובות דף ע"ד ע"ב הנ"ל:

כלנדר שהותר כו'. עי' תרומות פ"א מ"ד דפליגי שם ב"ש וב"ה כה"ג גבי זיתים על השמן אם תרומת עצמן בהן וע"ש דפליגי חזקיה ור"י בירושלמי אם זה רק בזיתים על שמן דמה"ת הוה תרומה אבל בשאר דברים גם ב"ש מודה דלא הוה תרומה כלל ור"י לא ס"ל כן וזהו כוונת הירושלמי שם בסוף ה"ה וט"ס שם וצ"ל אין תרומתו תרומה ע"ד דחזקיה ד"ה כצ"ל ר"ל דאף ב"ש מודה דאינה תרומה כלל ואדעתא דר"י מחלוקת וכן ר"ל שם בפ"ד מ"ה גבי אתיא דר"א כב"ש ור"ל ג"כ כן:

אפילואמר כו'. ואם שתק ולא אמר כלום עי' ברכות דף נ"א ע"א דהישן מותר והחדש אסור דמסתמא דעתיה ג"כ כן ועי' בהך דמנחות דף ק"ב ע"ב גבי מי שנדר ב' עשרונים בכלי אחד והביאם בב' כלים ואמרו לו כו' ואח"כ הקריבם בב' כלים פסול וכן בסיפא שם וכן פסק רבינו כן בהל' מעה"ק והטעם דלא אמרינן שזה נדר חדש משום דכיון ששותק כונתו כמו שהם אומרים אך באמת בתוספתא שם גרס להיפך מגירסת המשנה דלא אזלינן בתר מה דהם אומרים לו ע"ש:

כלכו' היה לבוש כו'. הנה לפי הנראה מדברי רבינו יש לחלק בין לבוש לכסות דלבוש דוקא ללבוש אסור אבל להתכסות מותר וכן מבואר בירושלמי ובתוספתא כאן פ"ד ע"ש:

וכןהנודר כו' לבני כור כו'. עי' בר"ן כאן דף כ"ד ע"א מה דמחלק בין בנים גדולים לבנים קטנים ע"ש וע' בתוספתא כתובות פ"י גבי הנושא את האשה ע"מ שיזון את בתה ומחלה לו האשה דלא מהני ע"ש אף דהחיוב בא על ידה וע' בהך דכתובות דף י"א ע"א בהך דניחא ליה ע"ש ומדברי רש"י שם נראה לכאורה דיש לחלק בין אב לאם אך באמת אין הפי' כן רק דר"ל כיון שגם האב נתגיר אז ניחא לו וזהו ר"ל במאי דעביד אבוה וע"ש דף מ"ד ע"א שם נקט גם עם האם ומהני הגירות וע"ש בתוס' ועיין בהך דקדושין דף מ"ה ע"ב שמא נתרצה הבן כו' וכ"מ בזה וכאן נקט חכם וע' בירושלמי כאן דהטעם היכא משום פתיחת נדר ודחי שם דהא נקט אין צריך היתר חכם. אך לפמש"כ לעיל בהל' שבועות פ"ו י"ל דר"ל דאין צריך חכם אבל די בג' הדיוטות ע"ש: