הנה אנכי מכה במטה וגו׳. הנה אף דאהרן הכה, אם שייך בזה לומר שלוחו, עי׳ מ״ש התוס׳ ב״ב דף פ״ב מ״ש על הרשב״ם אם שייך לומר הבאתי ע״י שליח, אך י״ל דעל היאור הכה משה רבינו לא שליח דשם… ע״פ טבע לגמרי, וזה רק ע״י משה רבינו, כמ״ש רבינו הרמב״ם בגדר בכל ביתי נאמן.

אשר ביאור ונהפכו לדם. זה חפירה בידים וקנו אותו המצרים, ועי׳ תוס׳ ב״ק דף פ״א, ולכך נלקה, משא״כ במעיין של רבים דלא הוה שלהם.

והדגה וגו׳. עי׳ נדרים דף נ״א והדגה ע״ש, ולפמ״ש י״ל דגדולים -כיון דלא הוה בהם קנין, גיטין דף נ״ט, ובירושלמי סנהדרין גבי עיר הנדחת, — לא מתו, ועי׳ בירושלמי גיטין פ״ה שם הדא דתימר וכו׳.

על נהורים על יאוריהם וגו׳ ויהיו דם וגו׳ ויהפכו וגו׳ והדגה וגו׳. ר״ל כך, כמו דאמר דמים של רבים אינם נאסרים ה״נ כאן כן, ועי׳ ביצה דף ל״ט, וב״ק דף פ״א, ועירובין דף מ״ה, ע״ב ומ״ו, לכך הני דחפרו נאסרו, וכן מים שאינם נובעים, וכן דגים אין להם קנין עי׳ גיטין דף נ״ט וכ״מ, ועי׳ בירושלמי פ׳ חלק גבי עיר הנדחת דגים אינם נאסרים, אבל קטנים יש להם זכיי׳ כמבואר בירושלמי פ״ה דגיטין, ודגה הם קטנים עי׳ נדרים דף נ״א, ע״ב ע״ש בזה, וזה ר״ל הפסוק.

ויהיו דם. כאן לא כתיב ונהפכו, רק ביאור דהוה שלהם לא של כל העולם, נהפכו לדם, אבל אגמים וכדומה רק והיו לדם, ר״ל שיהיו שם דם ג״כ ולא שיהפך המציאות, ועי׳ נדרים דף פ׳, ע״ב, ודף פ״א, ושביעית פ״ז, ומעילה דף י״ג וכ״מ בזה, ועירובין דף מ״ה ואכמ״ל.