וילך ראובן וגו׳. דאז הו׳ בזמן שהי׳ יעקב רק באהל רחל, ושוב לא נתן אז מזונות ללאה רק בגדר צאי מע״י במזונות, ואז גם בנה הקטן הו׳ זן כפי שיטת רש״י והר״ן ז״ל דבזמן שאין זנה אין נותן גם לבנו הקטן פחות מבן שש, וס״ל כר״י ב״מ דף י״ב, ע״ב לא גדול גדול ממש כו׳ רק כיון דאין סמוך על שלחן אביו, ולכך לא הו׳ של יעקב, וזה דאמרה רחל לכן גו׳, ושוב הו׳ שייך זה ליעקב ואכמ״ל.

אל לאה אמו. דגבי ב״נ אדם הו׳ ג״כ שייך לה מציאות בנה, ועמ״ש ב״מ דף י״ד.

לביתי. ר״ל כמ״ש, דרצה בית המקדש ורק קרבנות שיקריב שם, ועיין בכורות דף ד׳, ע״ב מע״ב שם קרב.

לא תתן לי מאומה וגו׳. עיקר כוונת יעקב לעשר מעשר בהמה דנפסל בלקוח, וספק פטור, ורצה שיקנה בזמן שהם במעי אמם מחמת חשש דר״ש, עיין בבורות דף כ״א ולכך…