התשכח אשה עולה וגו׳. כן מבואר ב״ב דף ל״ו ע״א אימא לא מנשיא ברא.

הן על כפים חקותיך. עיין תענית דף ד׳.

חומתיך נגדי תמיד. זה ר״ל הך דמנחות דף פ״ז ע״א על חומותיך הפקדתי וכו׳.

חי אני נאם ה׳ כי כלם כעדי תלבשי. עיין בספרי פ׳ ברכה דזה העדי [אשר נתן להם בחורב] ונטל מהם בשעת עשית העגל, ע׳ שבת דף פ״ח ע״ש מ״ש בזה [כי זה פלפול התורה דמתחילה זכו כולם ואח״כ] ניתנה למשה רבינו [לוי], וה׳ יחזירם לנו לע״ל, כי זה פלפול התורה טעמי תורה [כמבואר בנדרים דף ל״ה דהוא לוי], וזה לשרתו, ואי״ה לע״ל יהיו כולם משוררים, עיין סנהדרין דף צ״א ע״ב, ומ״ש בזה סוף עוקצים, וזה הוה גדר תפילין של יד ושל ראש, דהיינו התחברות שכל במעשה, ידיעה כל התורה על בוריה, וניתנה למשה רבינו לוי משורר טעמים, ומשה רבינו דנקרא ספרא רבא סוטה דף י״ג ע״ב כתבן [וע״י זה נתרבה החכמה והדעת, ר״ל מחשבה עם מעשה, בינה לב תפילין של יד כנגד הלב וראש חכמה, וזה ר״ל תרבה החכמה ודעת שכתב הרמב״ם דהיינו שלע״ל יחזירם לנו], וישראל מנודין ואסורין בתפילין מו״ק דף ט״ו, וכשנעשו נזופין ניטלה מהם, ורק שבט לוי נשאר להם כל הפלפול של תורה, והם היו משוררים, ומשה רבינו הוה משורר ושומר וכמ״ש בזה, ועיין רש״י ערכין, ולע״ל יהיו כל ישראל ראוים לשירה [וזה גדר והוריש ה׳] וע׳ בירושלמי ב״ב פ״ח דתורה ג״כ ירושה כמו מורשה, וכן מתנה זה פלפול מן משה רבינו, אך לע״ל יחזירם לנו הקב״ה גדר ירושה, וכן יתן לנו לוחות הראשונות, וע׳ עירובין דף נ״ד חרות, וקידושין דף ע״א ע״ב אין תורתו משכח.

כי כלם כעדי תלבשי. זה תפילין של ראש, עיין שבת דף ס״א דהוה תכשיט, וע׳ זבחים דף י״ט אם הוה בגד ע״ש. וכמ״ש בר״מ בהל׳ שבועות שלא יעלה בגד ע״ש.

ותקשרם ככלה. ותקשרים של יד קשירה, ע׳ תוס׳ מנחות דף ל״ו וזה תורה, ירושלמי פ״ב דתענית כלה מחופה תורה.