והנוגע בבשר הזב, יכבס בגדיו. תו״כ, זבים, פרק ג, ו: בבשר הזב; ולא בעצם הפורש ממנו, ולא בבשר הפורש ממנו. ק״ו לפורש מן הטהור שיהיה טהור, הא מה אני מקיים ׳או בעצם אדם או בקבר׳, זה אבר הפורש מן החי בין פרק לפרק. ומ״מ בזה הוה רק טומאה של אמה״ח לא של זב, כדס״ל לרש״י ותוס׳ שבת דף פ״ב ע״ב ופ״ג אין נדה לאברים ע״ש, אך הרמב״ם אין מפרש [כן]. וא״כ י״ל דגם יש עליו זה הטומאה, וכן משמע כאן וכן שיטת רש״י כריתות דף י״ג ע״א ע״ש בתוס׳ ואכמ״ל.