וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו וכו'. בשבת דף נ"ו איכא פלוגת' דר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן סבר דלא חטא אלא כל דין שדן מח' שנים עד י"ח החזירו ושלם מביתו. ומהכא למדו הפוסקים דקטן לא ידון עד שיהיו לו י"ח שנים ויש חולקים דבירושלמי מוכח דאף בן י"ג מצי לדון והרב אברצלוני עלה ונסתפק אם הלכה כר' שמואל בר נחמני או כירושלמי כמ"ש הטור ח"מ סימן ז'. ושם כתוב שמואל במקום רשב"ן. ובאמת שפשטן של דברים משמע דיאשיהו עשה זה יען עד י"ח שנה למלכו לא נמצא ס' התורה ולא ידע מדיני התורה ואף זה חסידות היה ורשב"נ לא קאמר איסורא אלא מפ' קרא דיאשיהו ולפ"ז אפשר דדייק קרא ואמר מלך אשר שב כלומר דהוא מלך וקבלוהו עליהם ואפי' אם קבלו ג' רועי בקר הייבים לקבל וכ"ש מלך ומה גם דינא דמלכותא דינא ובכל זאת משלימות חסידותו החזיר הדינים ושלם מביתו:

ולפי פשט הכתוב אפשר לומר דלעולם לא חטא אך בהיות שלא הי"ל ספר התורה לא נזהר בכמה דברים עיקריים וכמה מדקדוקי תורה וכשנמצא ספר התורה דקדק בקיו' המצות ועבוד' ה' בכל מכל ועד עתה היה אנוס כי לא היה יודע. ועם כל זה עשה תשובה שלימה על מה שעבר ושב אל ה' בכל לבבו וכו'. ובענין התשובה לא היה לפניו מלך ששב כמוהו. אבל לענין גדר יראתו ולימודו האיכא דוד וחזקיהו ודכותיה דעדיפי. אמנם אחריו לא קם כמוהו בין בתשובתו בין בגדר צדקתו. ואפ' לומר במה שהאריך הכתו' לסיים ככל תורת משה היינו כלפי דאמרינן פ"ק דברכות אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך אלא יש לך אדם דממונו חביב עליו יותר מנפשו. והשתא דכ' הכא בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו יקשה דאמאי איצטרי' ובכל מאדו וא"ל דיאשיהו המלך חביב עליו ממונו יותר מנפ' ח"ו לז"א ככל תורת משה כלומר הגם דלא שייך ביה ממונו חביב מנפשו רצה לומר ככל תורת משה דכתיב בכל מאדך. א"נ אפשר במה שפי' בעניותנו מאמרם ז"ל ד"א הוי מודה לו בכל מדה ומדה שמודד לך דקשיא לי' מאי דאצטריך קרא לפרט לאיש אשר ממונו חביב עליו מנפשו דאטו בשופטני עסקינן לז"א ד"א הוי מודה לו וכו' כלומר בלאו הכי אתא לו' בכל מדה וכו' ואגב שמעינן אם ממונו חביב וכו' וז"ש בכל נפשו ובכל מאדו ולא תימא דממונו חביב וכו' אלא ככל תורת משה דאתא קרא לכל מדה שמודד וכו':