הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך. אפשר לפרש דרך הלציי בסברת מאן דאמר דכל המדות אין אדם דורש מעצמו חוץ מק"ו אכן שאר המדות צריך שיקבלם מרבו (עיין בספרי הקטן שער יוסף דף ע' עמוד ד') וזה רמז הגיד לך אדם מה טוב שכבר הגיד הקב"ה כל התורה וז"ש מה טוב אין טוב אלא תורה והכל צריך לעשות עפ"י הקבל' רבו מרבו עד משה רבי' ע"ה אך הק"ו שהוא ומה דבר פ' הקל כך דבר פ' החמור לא כ"ש זה דן מעצמו וז"ש ומה כלומר הק"ו שהוא בדרך ומה זה ה' דורש ממך דייקא שהק"ו אתה יכול לדרוש מעצמך וזהו ממך. והנה בסוכה פ"ד דרשו והצנע לכת זו הוצאת המת והכנסת כלה וכו' ואפשר לרמוז דעל ידי עשות משפט וצדקה ואהבת חסד שאמר קודם יזכה להוצאת המת סט"א והכנסת כלה זיווג עליון וזה בצנעא כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל בסוד בשכמל"ו בלחש וזהו עם אלהיך. ואפשר לרמוז לפי הפשט דמשמע ליה דקאי על הוצאת המת והכנסת כלה משום דרמוז בתיבת לכת כי הולך האדם אל בית עולמו גם לכת הם אותיות כלת ורמוז הכנסת בלה ועל שניהם הוא אומר והצנע לכת. עוד אפשר לרמוז והצנע לכת עם אלהיך דאפי' כשהולך לבה"מ ולדבר מצוה צריך צניעות גדול ושלא לומר בפירוש שהולך ללמוד או למצוה שהיצה"ר יקטרג וכמשז"ל שדוד הע"ה היה אומר למחר אני הולך לטרטיאות וכו' והיה הולך לבית המדרש וז"ש והצנע לכת עם אלהיך שהליכה לדבר מצוה צריך שיעלים ויהיה בצנעא:

א"נ ונדקדק לשון הגיד דהוי לשעבר וגם אדם דנקט והוא דרך פשוט במ"ש פרק במה מדליקין דף ל"א מעשה בגוי אחד שבא לפני שמאי אמר ליה גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כלה על רגל אחד דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה א"ל דעלך סני לחברך לא תעביד זוהי כל התורה כלה ואידך פירושה הוא זיל גמור ופירש"י דעלך סני לחברך לא תעביד רעך ורע אביך אל תעזוב זה הקב"ה אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך. לשון אחר חבירך ממש כגון גזלה גניבה ניאוף ורוב המצות עכ"ל והראשונים פירשו דכונת הלל לומר לו שניהם על מצות שבין אדם למקום ושבין אדם לחבירו כי בזה נכלל כל התורה וזהו שאמר הכתוב ואהבת לרעך כמוך אני ה' כלומר דכביכול אני נכלל בכלל רעך. ועיין מה שכתבנו בעניותנו בספרי הקטן ראש דוד פ' אחרי קדושים דף פ"א ע"ד ובקונטריס פאת הראש קונטריס שלישי בס"ד ועיין מ"ש בעניותי בס' הקטן דברים אחדים בדרוש טו"ב ע"ש באורך. והנה אמרו בריש תורת כהנים ובירוש' פ"ק דשקלים אדם לרבות הגרים והיינו דקאמר הגיד לך אדם מה טוב כלומר הגיד לך כבר ע"י משה רבינו מה טוב אין טוב אלא התורה ירצה להגיד לך כללות הטוב שהיא התור'. ואמר אדם לרבות הגרים שם רמז דגם לגר שרוצ' להתגייר ורוצה לידע כלל התורה יכול אתה ללמדו באופן זה כמו שלמדו הלל ואהבת לרעך כמוך זוהי כל התורה כלה וז"ש ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט יכלול כל מצות שבין אדם לחברו ואהבת חסד שהוא בכלל ואהבת לרעך. והצנע לכת עם אלהיך לקיים מצותיו כי הוא כביבול בכלל רעך והוא מ"ש כבר משה רבינו ע"ה ואהבת לרעך כמוך אני ה' שגם אני בכלל רעך כביכול וזהו כל התורה ככל אשר דברנו והיינו דקאמר ומה ה' דורש ממך דכך דייקת שפיר כל התורה נכללת בזה ואהבת לרעך כמוך כמדובר:

א"נ פירשו המפרשים והצנע לכת עם אלהיך שתשוב אליו בינו לבין עצמו ואינו כמדת ב"ו שאינו רוצה להתפייס עד שיבואו בני אדם שביזהו לפניהם. ולפ"ז אפשר לרמוז מ"ש הרב המוסמך מהר"י פינטו סוף יומא במ"ש עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יה"כ מכפר עד שירצה את חבירו דהכונה דאם יש לאדם עבירות שבינו למקום ועבירות שבינו לחבירו והוא שב בעבירות שבינו למקום אין יום הכפורים מכפר אפי' בעבירות שבין אדם למקום ששב מהם עד שירצה את חבירו ואז יתכפרו גם שבינו למקום ע"ש באורך מה שפירש בדקדוק לשון המשנה. וזה ירמוז ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד כלומר שיתקן מה שבינו לבין חבירו בשלם שבפנים. ואז והצנע לכת עם אלהיך תוכל לשוב בעבירות שבינך לה' אבל אם לא תקנת מה שבינך לחבירך אינו מועיל מה שתשוב למקום וכדברי הרב הנז' וזהו הגיד לך ואמרו בזהר הקדש אין הגדה אלא חכמה. כי זה חידוש דאפי' עבירות שבין אדם למקום ששב מהם לא תעלה לו עד שיתקן מה שבינו לבין חבירו. ומיהו במ"א פקפקתי על דברי מהר"י פינטו ויישבתי המשנה עפ"י דברי מהר"ש גארמיזאן שהביא הרב פר"ה . ועל פי זה יש לרמוז גם הכתוב זה ודוק היטב:

א"נ אפשר בהקדמת המפרשים דהגוים טוענים דמעשה שמים עדיף והיינו דאמרי אם אין הקב"ה חפץ בע"ז למה אינו מבטלה. והוא הדבר אשר שוא ידברו אם הקב"ה אוהב את העניים למה אינו מפרנסן כלומר דמעשה שמים עדיף. וטענתם מגן שויא אשר פיהם דיבר שוא דהרי הקב"ה ציוה על הדינין ולדעתם הכוזב הכל בידי שמים ולמה אצטריך שופטים בארץ דאם נבל אחד עשק וגזל מעניים שלש וארבע אלק"י עולם ה' בידו ליקח הרכוש מנבל והיה לארבעה רשי"ם וכיוצא בזה, ואמרו בזמן שאין דין למטה יש דין למעלה א"כ אפה דבכל מילי מעשה שמים עדיף אלהים שופט ולמה ציוה על הדינין אלא מוכרח דמעשה אדם עדיף ולכן לזכותנו ציוה לאבד ע"ז ולעשות צדקה ולדון את הדינין ולמול וכיוצא וזהו דמעשה אדם עדיף לן ויחשבה לזכות. והוא הדבר אשר דיברו הנביא הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' מדת רחמים דורש ממך דייקא דמעשה אדם עדיף וזה דייק ממך וגם ה' מדת רחמים דורש כדי לזכותך. הוא עשות משפט לדון בין איש לרעהו לזכות הזכאי ולחייב החייב דמעשה אדם עדיף לך. ואהבת חסד לגמול חסד ובכללה הצדקה כמשז"ל אין צדקה משתלמת אלא לפי ג"ח שבה. דודאי הקב"ה אוהב העניים ואוהב החסד רק דרוצה לזכותך. ולהצילך מדינה של גהינם ומאחר שהוא דורש זה ממך לטובתך צריך הצנע לכת בצדקה וחסד שתעשה עם אלהיך שלא ידע שום אדם אפס לא תהיה תפארתך כאחד הרקים מגלים שבחיהם וצדקותיהם דיענשו על זה ואתה לא כן הצנע לכת. ואחרי כתבי נזדמן לידי ספר הבהיר שמע יעקב וראיתי פ' משפטים שהרב ז"ל דרך דרך זה רק קצת בסגנון אחר ע"ש שש אנכי:

ואתה תחזה דר"ת הגיד לך אדם מה טוב הוא גימטריא מילה בדקדוק ולדרכנו יומתק דגם מילה ציונו יוצרנו למול משום דמעשה אדם עדיף לן שנזכה לקיים מצותו יתברך והוי כמו צדקה ומשפט זדומיהן. ועוד יש לרמוז דר"ת לך אדם מה הוא אלם שם רמז מ"ש פ' כסוי הדם מה אומנתו של אדם בעה"ז יעשה עצמו אלם וכו' ע"ש:

א"נ והצנע לכת עם אלהיך אפשר במ"ש פ"ק דבתרא דמונבז בזבז אוצרותיו בשנות בצורת וא"ל אבותיך גנזו אוצרות ואתה בזבזת אותם והשיב אבותי גנזו למטה במקום שהיד שולטת ואני גנזתי למעלה במקום שאין היד שולטת וכו' והשתא הכתוב קאי למאי דסליק מיניה ואהבת חסד וגמילות חסדים נקרא דרך כמ"ש פ"ב דמציעא והודעת להם את הדרך זה גמילות חסדים וגם צדקה איקרי דרך דכתיב בדרך צדקה. וכלפי היצה"ר המעכב לאדם ויקשה בעיניו לבזבז ממון בצדקה וגמילות חסדים. אמר והצנע לכת עם אלהיך כלומר דע שאתה מצניע זה הממון אשר הוצאת בדרך צדקה וחסד שקיימת והלכת בדרכיו וזהו לכת. אתה מצניעו עם אלהיך מקום שאין היד שולטת כי הוא ברשות הגבוה האל הנאמן שזורעו ועושה פירות כמשז"ל: