ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. אפשר במ"ש רבני צרפת שהקב"ה הראה למשה רבינו ע"ה מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים שאינו טהור והכל אמת וההכרעה נתן ה' ביד חכמי הדור וז"ש ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה דיש כמה פנים לפנים לכל צד ואלו ואלו דברי אלהים חיים והוא בעצם יגדיל תורה ויאדיר לחכמי הדור נתן להם חוזק שהם יכריעו ויאמרו שהדין כך ועל פיהם יהיה מצד חפצו וצדקתו לתת חוזק זה לחכמים שיפסקו הלכה כטוב בעיניהם:

(ב) א"נ אפשר במ"ש מהר"ם אלשיך ז"ל במאמרם שמצא משה רבינו ע"ה שהיה הקב"ה אומר אליעזר בני אומר עגלה בת שנתה וכו' שה' בטובו מדביק ומשפיע החידוש ההוא אל הנשמה כדי שיוכל אח"כ בבא הצדיק בעה"ז לחדשו ואשכחן נמי דקב"ה קאמר שמעתא מפומיהו דרבנן כמ"ש פ"ב דחגיגה ופ"ק דגיטין והיינו להשפיע בם תוספת שפע לידבק בו ובתורתו. וז"ש ה' חפץ למען צדקו בחסדו יגדיל תורה לעתיד שהוא אומר עד שלא בא הצדיק בעה"ז בני אומר כך ועי"ז זוכה הצדיק בבואו בעה"ז לאומרו. ויאדיר שאומר משם רבנן בעודם בעולם הזה לחזקם ולאמצם יותר ויותר וכל זה מצד טובו ית':

(ג) א"נ במה ששמעתי מהראשונים ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים דאטו מי שיגע מאד בתורה בעה"ז לעת"ל יהיה שוה לעם הארץ כי מלאה הארץ דעה ופשוט שהת"ח שעסקו בתורה כראוי הם יקחו חלקם יותר ויותר וז"ש ומלאה הארץ דעה ולא תסבור כי הכל בהשואה לז"א כמים לים מכסים וכמו שבים יש מקומות עמוקים מאד כן יהיו החכמים שבעה"ז ידעו ידיעה גדולה מאד וכל המון ישראל יהיו יודעים ואחד הרואה בעיניו יראה כי מלאה הארץ דעה אך לפי האמת אינם שוים עכ״ד וז"ש ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה דלעתיד מלאה הארץ דעה וזהו יגדיל לעתיד לכל המון ישראל ויאדיר לת"ח יחזקם שיהיו נאדרי בכח יותר משאר העם:

(ד) א"נ במשז״ל חכמי המדע דלא היה בנו כח לקבל התורה מבחינה עליונה ולעת"ל נזכה בה והדברים עתיקים וז"ש ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה לישראל מבחינה רמה ברום המעלות וזהו יגדיל לעתיד. ויאדיר יחזקנו ויוסיף כה נשמתנו שנוכל לקבלה׃

(ה) א"נ למע"ן גימטריא קץ רמז שקץ גאולתנו הוא בעבור שכינתו וזהו צדקו כינוי לשכינה. ובעבור השכינה יגדיל תורה כי הגאולה העתידה ע"י משה רבינו ע"ה וצריך לעסוק בתורה כמ"ש בזהר חדש דמשה רבינו ע"ה תבע יקרא דאוריתא עש״ב ׃

(ו) א"נ במ"ש מהרימ"ט דרוש ב' לשמיני דלשעבר דהתורה נתנה ע"י סרסור שלא היה בנו כח ללמוד מפי ה' לא נתקיים בנו לא לימוד התורה ולא כשרון המעשים אבל לעת"ל שנזכה ללמוד מפיו דכתיב וכל בניך לימודי ה' תתקיים בנו התורה והמצוה והיראה והם דברי רז״ל עש"ב וז"ש ה' חפץ למען צדקו לעת״ל הוא עצמו יגדיל תורה שנלמוד מפיו ית' ויאדיר שיתן בנו כח לקבל ותתקיים בנו:

(ז) א"נ למען צדקו גימטריא שמים. וס"ת למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר גימ' ארץ רמז לתורה שבכתב המתיחסת לשמים ותורה שבע"פ לארץ כמ"ש בס' ילקוט ראובני ריש פ' האזינו:

ובמדבר רבה ריש פ' בהעלותך אמרו שם בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות זש"ה ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. והוא תמוה׃

ואפשר לומר בהקדים מאמרם ז"ל על פ' במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית זש"ה בטנך ערימת חיטים מה הטבור באמצע אף ת"כ באמצע עכ"ל ומדרש זה טעון לינה. ונקדים מדרש חזית בטנך ערימת חטים זה תורת כהנים חטים חטאים. וצריך ביאור׃

והנה שמעה אזני משם רבני אשכנז במאמר במדבר סיני באהל מועד זש"ה בטנך וכו' הנז"ל שפירשו במ"ש רז"ל והביאו רש"י פרשת בהעלותך דפ' פסח שני היה צריך לכתוב בראש הספר שנאמרה בחדש הראשון אלא כדי שלא להתחיל הס' בגנות ישראל שלא עשו אלא פסח אחד במדבר ומודעת זאת דאיכא פלוגתא אם התורה ה' ספרים כמו שהם בידינו או הם שבעה ספרים דס' במדבר הם ג' ספר א' עד ויהי בנסוע הארון. ופ' ויהי בנסוע הארון לבדו ספר ב' והשאר ספר ג' וא"כ הם ז' ספרים. והשתא יש להכריע כמ"ד שהכל הם ה' ספרים דהא חזינן דספר במדבר הי"ל להתחיל בפרשת פסח שני שהיה בפסח ראשון ואין נסד"ר ממדב"ר קדמו"ת דיש בו גנותן של ישראל ואי אמרת שהם ז' ספרים הרי אחר ויהי בנסוע מתחיל הס' ויהי העם כמתאוננים וזה גנות ממש משא"כ פסח שני דלא בפי' אתמר אלא דמהא אתי לכלל גנות שלא עשו אלא פסח זה. ומה דמות יערוך לפרשת מתאוננים. ואם בפסח שני אינו בפותח כ"ש וכ"ש במתאונני'. ועל כרחין לומר דהם חמשה ספרים. ובמדבר כלו ספר אחד אמר רחמנא. והנה תורת כהנים דהוא ס' ויקרא הוא באמצע. וזה כונת המאמר במדבר סיני באחד לחדש השני ולא רצה לפתוח בגנות בפרשת פסח שני שהיה בראשון משום דמזה נשמע מכללא גנותן של ישראל וא"כ הם ה' ספרים וזש"ה בטנך ערימת חיטים דת"כ באמצע כי אינם אלא ה' ספרים ע"כ שמעתי:

ואולם נדעה נרדפה דרבים אשר אתנו סברי דהם ז' ספרים כמ"ש פ' כל כתבי רבי ורבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן ומה יענו לזה. ואפשר לומר דידוע דבעון העגל נתלבשה התורה בסיפורים אלו. אבל זאת התורה עצמה היא צירופי שמות הקדש ורזין עילאין ואינם נקראים כמו התיבות האלו שנחלקו לתיבות אחרות והם ספורים רק האותיות אשר תבאנה הם סודות עמוקים עליונים למעלה וצירופי שמות הקדש. ולעת"ל נזכה ללמוד התורה מפיו יתברך כמש"ה וכל בניך למודי ה' ותהיה התורה צרופי שמות הקדש ורזי דרזין ויהיו אותיות אלו עצמן רק דבמקום סיפורים יהיו שמות הקדש ורמזים נפלאים וז"ס מ"ש רז"ל שזאת התורה היא הבל לפני תורתו של משיח הכונה שסדר תיבות אלו הם ספורים והיא הבל לפני תורתו של משיח שאז אותיות אלו יהיו נקראים בדרך צרופי שמות הקדש כי אז נלמוד התורה מפיו כביכול שלא על ידי סרסור והוא זמן נשואין בחצר דידיה כמ"ש הרב מהרימ"ט זלה"ה

וממוצא דבר כי עתה שהתורה נתלבשה אשר שם ספורי"ם יקננו יש גנות אם היה פותח ס' במדבר בפ' פסח שני וגם יש גנות במתאוננים לפי ההתלבשו'. אך עיקר התורה שהם צרופי שמות הק' לא יש בהם גנות כי אינם תיבות אלו וספורים רק שמות הקדש ורמזים והשתא א"ש מאמר הנזכר באחד לחדש השני זש"ה בטנך ערמת חיטים זה ת"כ מה טבור באמצע וכו'. ויש לדקדק דלמה צריך משל לזה. אך שם רמ"ז כי התורה עתה נתלבשה סיפורים ולא פתח בראש הספר בפרשת פסח שני דנפיק מינ' גנות ישראל. ועי"ז עתה הם ה' ספרים ות"כ באמצע ואמטו להכין משו"ל ימשו"ל בנו מה טבור הזה וכו' מורה ובא דעתה נתלבשה התורה והוא כמשל ולזה עתה הם ה' ספרים ות"כ באמצע. אך לעת"ל תהיה התורה משוללת מהספורים יהיו אותיות אלו אלא שהן צרופי שמות ורזא דרזין ואז לא יהיה גנות כי לא יש מתאוננים וכיוצא. והיו ז' ספרים. וכתבו המקובלים שספר ויהי בנסוע הארון הוא ספר גדול ולא זכינו אלא שני פסוקים אלו. וזהו שאמרו במדרש חזית בטנך ערימת חיטים ת"כ חיטים חטאים כלומר דהם ה' ספרים עתה לפי ההתלבשו' שנתלבשה התורה מכח חטאתנו ודריש חטים חטאים דמכח החטא נתלבשה והם ה' ספרים ות"כ באמצע (עתה אמת אגיד כי לא מצאתי המדרש בסגנון ששמעתי רק בריש במדבר מזכיר פסוק שררך ודורש סנהדרין אך במדרש חזית דורש על ת"כ ומ"מ לכי תדוק יש מקום לדרוש):

והרב זרע ברך ח"א פ' בהעלותך כתב משם רבינו האר"י זצ"ל שהמנורה כלליה ופרטיה רמז לתורה וכתב משם הרב הגדול מהר"ר אברהם זלה"ה כי בעבור זה חלקו הטבת הנרות ה' לבד וב' לבד כאשר יעריך אביי משמא דגמרא שהמנורה רמז לתורה שם ה' ספרים ונחלקו לז' ע"י ויהי בנסוע וה' נרות רמז לה' ספרים ועוד ב' נרות דבצרוף הם ז' עכ"ד. ה' ז"ב העוד לנו חקור דבר דאם הם ז' ספרים מדוע בחלקות ישית למו. אמנם ע"פ האמור ניחא דע"י העגל דנתלבשה תורה בספורים הם ה' ספרים ולעת"ל יהיו ז' דאז הם צירופי שמות הקדש ולא יש מתאוננים וכיוצא ולכן הטבת ה' נרות לבד לפי הזמן שהם ה' ספרים. והטבת ב' כי הב' הם גנוזים עתה בתוכן ולעת"ל יתגלו:

אמור מעתה אתאן למאמארין בהעלותך וכו' זש"ה ה' חפץ למען צדקו וכו' ואפשר דקשיא ליה שהמנורה רמז לתורה ולפי האמת שבע ספרים הם ואמאי חלק בהטבת הנרות חמשה לבד והב' לבד לז"א ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה לעת"ל ויאדיר יחזק כחנו אנחנו נחלץ חושי"ם הכונה יגדיל תורה ז' ספרים לעת"ל יגדיל דייקא להבא וכי תימא יש גנות במתאוננים וכו' לז"א ויאדיר שיחזיק כחנו ולא יכחיש בגנות כי הם צירופי שמות הקדש ונזכה לס' ויהי בנסוע כלו: