אתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' כי אתך אני כי אעשה כלה וכו' שמעתי מהרה"ח כמהר"ר אברהם ן' אשר זלה"ה שהיה מפרש דליום הדין הגדול בא המקטרג בחבילות פנקסות חטאות הצבור והיחיד. וכביכול הקב"ה מוציא כנגדו פנקסי רוב ועוצם היסורין שסבלו ישראל תדיר ובזה נתכפר להם ויושיע ישראל והגוים יכלו. ומצינו דאפי' שמואל הנביא נתירא מיום הדין כמ"ש פ"ק דחגיגה כל קבל דנא אמר ה' אתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' מדת רחמים כלומר אל תירא מיום הדין כי אעשה כלה בכל הגוים כליון חרוץ ואותך לא אעשה כלה והטעם ויסרתיך תמיד אני מיסרך יסורין למשפט הידוע שהוא יום הדין כלומר היסורין הם בעבור המשפט הידוע דאז כביכול מוציא פנקסי היסורין ונקה לא אנקך ובזה פירש הרב הנזכר משז"ל והנה טוב מאד אלו היסורין דכיון דבעבור היסורין ניצולין מדין הגדול אין טובה גדולה מזו ולכן קרי עלייהו טוב מאד עכ"ד ז"ל ואחר זמן ראיתי דכיוין הרב הנז' לדברי הזוהר הקדוש פ' בלק דף קצ"ט ע"ב ע"ש.

ולי הדיוט אפשר אל תירא מתוקף ואורך הגלות כי אתך אני כלומר שהשכינה עמך דידוע כי אני רומז לשכינה ומאחר שהיא עמנו ודאי יושיענו לכבוד השכינה. ואמרו רז"ל שהקב"ה נפרע מעט מעט מישראל כאוהב ויסרתיך למשפט שאיסרך תדיר כמשפט לאוהבי לא עשה בן לכל גוי שנפרע מהם בבת אחת וזהו כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדהתיך שמה להוציא בלעם מפיהם ניצוצי הק' ואפרע מהם בבת אחת. ואותך לא אעשה כלה והטעם ויסרתיך שאפרע ממך מעט מעט למשפט שכך הוא הדין דמעט מעט הוי פרעון למאן דאמר כמ"ש בעניותנו בספרי הקטן ראש דוד פ' והיה כי תבא ונקה אני מנקה אותך מחטאתיך במה שלא אנקך ותמיד אני נפרע מעט מעט: