כבר בהפטרת שמות שהיא זו כתבנו בעניותנו איזה גרגיר ועתה אוסיף נפך בס"ד:

מקל שקד אני רואה וכו' אפשר במה שכתבו חלום אשר חלם הגאון מהר"ר אברהם אב"ד בק"ק בריסק ש' שע"ה דהיה שואל בקדושה קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו דלמה לא אמר מלא כל הארץ כבודו כי אם בקדוש שלישי וגילו לו כי תיבת קדוש רישא וסיפא ק"ש ודו באמצע ק"ש הם ת' איש דעשו ודו באמצע שהוא לשון זיווג כמ"ש טב למיתב טן דו והזיווג הקדוש מבטל הת' דעשו דסט"א ולכן בא דו באמצע וקדוש א' שהוא כנגד בית ראשון וקדוש שני נגד בית שני לפי שנחרבו לא נאמר אצלם מלא כל הארץ כבודו אך קדוש ג' שהוא כנגד בית ג' שיבנה במהרה בימינו שהיא גאולה עולמית ובנין עדי עד אז נאמר מלא כל הארץ כבודו ע"כ הגידו בחלום להרב הנז' זלה"ה:

ואני בעניי אומר דיציב חלמא כי דו יחוד זו"ן כי ד' רומז למ' ו' רומז לז"א כנודע וכשיש יחוד יתפרדו כל פעלי און ק' בראש וש' בסוף ואפ' זה רמז מ"ש בש"ס טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו במ"ש פ"ק דיומא קמאי עדיפי דחזרה בית המקדש וא"ר אלעזר עדיכם בירה כלומר אע"ג דחסרו ה' דברים בבית ב' היה טוב לגבי החרבן וז"ש טב למיתב טן דו כלומר שהשטן היה בפירוד והש' מרוחקת כי משטן נשאר טן ויש יחוד ד"ו כמדובר והא עדיפא מלמיתב ארמלו בחרבן והיינו כמ"ש קמאי עדיפי. ונמצא כי ר"ל בזה לימדנו להועיל ולאו מילי בעלמא נינהו ומשל הדיוט ולא נקבע בתלמוד הקדוש למשל בעלמא דוקא. וכשתתרחק ש' משטן ישאר נח עם הכולל, ור"ת טב למיתב טל גי' יה"ו דאלפין להמשיך לשכינה. טן דו ר"ת גי' אחד מלמיתב ארמלו ר"ת וס"ת גימט' טמא עם הכו'. וכבר ידעת שרבינו האר"י זצ"ל רומז בדברי התלמוד בר"ת וס"ת כמ"ש בס"ת חביט חביט ולא בריך גי' ט"ל וכן במ"ש יהב ליה ידיה בר"ת וכהנה רבות:

ואפשר לומר דירמיה ראה דגברו העונות והחרבן יהיה אם לא ישובו וע"י העונות נתחברו הת' שהיו נפרדים כרמוז בקדוש ועתה הש"ק נתחברו ובעון נשאר ד' והו' נסתלק בסוד מאנה להנחם על בניה כי איננו כמ"ש בזהר הקדוש ובמקום שהיה קדוש נעשה שק"ד דנתחברו ש"ק הם ת' דעשו ונשאר ד' לבד. ומ"מ ירמיה הנביא דחק ונכנס להזכיר זכות אבות ולכן אמר מקל שקד. מקל רמז אברהם יצחק ישראל ס"ת מקל שאף אם חטאו יזכור להם זכות אבות ומשו"ה אמר מקל שקד. וזה רצון הבורא יתברך שילמדו זכות על בניו ולכן אמר לו הטבת לראות להזכיר זכות אבות ובמקום אחר כתבתי איזה ציצים ופרחים בהקדמה זו בס"ד: