וידבר דוד וכו' ה' סלעי וכו' אפשר במ"ש שלא יאמר אדם לה' עולה שמא ימות כשיאמר לה' ונמצא מזכיר ש"ש לבטלה לכך צריך לומר עולה לה'. והמפרשים פירשו בכונת הכתוב נדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו יקר בעיני ה' המותה לחסידיו שהכונה נדרי לה' שאני אומר לה' עולה וכיוצא ומקדים תיבת ה' הפך המון העם שצריך שיאמרו עולה לה' שמא כשיאמר לה' ימות ואני איני חושש לזה והטעם יקר בעיני ה' המותה לחסידיו וכיון שכן אין לחוש שכשאומר לה' ימות תכף עכ"ד. ועוד נראה כי דהע"ה כל דברי תחינותיו ומזמוריו היו ברוח הקדש ואם רוח ה' ישים בפיו ה' ברישא אין לחוש דרוח ה' דיבר בו ואי ח"ו היה הדין גורם שפתאום ימות לא היה רוח הקדש אשר ידבר בו אומר ה' ברישא. וז"ש וידבר דוד וכו' כלומר ברוח הקדש כמו כל שירותיו ומכללם את השירה הזו ולכן להיותו מדבר ברוח הקדש ויאמר ה' סלעי ולא אמר סלעי ה' ולא חייש כלום דרוח הקודש הוא דאמר ובודאי לא ימות. ועוד כי הוא סלעי ומצודתי ומפלטי לי מצילני מסכנות עצומות כי יקר בעיני ה' המותה לחסידיו ולכן אני אומר ה' סלעי ולא סלעי ה' כי בו בטחתי. ואחר זמן עמדתי בענין זה וראיתי דברי הראשונים בההיא דלא יאמר אדם לה' עולה שלא פירשו מטעם הנז' ומצאתי שרש דבר זה שנתפשט לפום רבנן סופרים וספרים שהטעם שמא ימות שהוא מהגאון החסיד בעל של"ה וכתבתי בעניותי באורך קצת בענין זה בס' הקטן פתח עינים יומא ע"ש. [וכפי מ"ש בעניותי ביומא שם בס' הקטן פתח עינים דמוכח מב"ר ומזהר הקדוש דפירוש מ"ש שלא יאמר לה' עולה היינו שלא להזכיר ה' על מלה ריקניא צ"ל דהכא דוד הע"ה כבר היה עוסק בתורה ועי"ז שרתה עליו רוח הקדש ואמר שירה ומשו"ה פתח ה' סלעי מעין דוגמא לאשר ישבתי במ"א מאי דאמר בעז ה' עמכם דעוסק ומהרהר בתורה היה ודוק: