Tzaverei Shalal, Haftarah of Matot Masei
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שמעו דבר ה' בית יעקב וכל משפחות בית ישראל כה אמר ה' מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו. אפשר לפרש במ"ש פ' המפקיד דף ל"ט דמרי בר איסק אתא ליה אחא ממדינת הים א"ל פלוג לי א"ל לא ידענא לך אתא לקמיה דרב חסדא א"ל זיל אייתי סהדי דאחוה את א"ל אית לי סהדי ודחלי מיניה דגברא אלמא הוא א"ל לדידיה זיל אנת אייתי סהדי דלאו אחוך הוא א"ל דינא הכי המע"ה א"ל הכי דיינינן לך ולאלימי דחברך א"ל ס"ס אתו סהדי ולא מסהדי א"ל תרתי לא עבידי ופרש"י מיראתך יעשו אחת שישתקו אבל שתים לא יעשו לא דיין שישתוקו ולא יעידו האמת אלא גם שיעידו שקר. ובזה פירשו הראשונים פסוק דבסמוך כי שתים רעות עשה עמי וכו' מרתח קא רתח דתרתי עבדי אותי עזבו ולא די זה אלא לחצוב להם בורות נשברים וכן לא יעשה והוא פלא שומו שמים על זאת עכ"ד:
והנה מצינו דעבדי תרתי להוראת שעה כעובדא דסוף ברכות גבי חנניא בן אחי ר' יהושע דהיה קובע שנים ומעבר חדשים בח"ל ושדור עליה זוגא דרבנן ומאי דשרי אינהו אסרי ומאי דאסר שר"ו חכימיא כי היכי דלא ניגררו בתריה אמנם הוי דוקא כי התם דעשה שלא כהוגן חנניא דקובע שנים ומעבר בח"ל. וז"ש מה מצאו אבותיכם בי עול דייקא ח"ו אם עשיתי שלא כהוגן יש מקום למעבד תרתי כי רחקו מעלי ועוד וילכו אחרי ההבל דתרתי עבדי כשמצאו עול כי התם אמנם מה מצאו בי אבותיכם עול כי שתים רעות עשו. ותו דהגם דכשמצאו עול עבדי תרתי כי ההיא דחנניא היינו להוראת שעה לזמן קצר הלא מזער כי היכי דלא נגררו אבתריה כמפורש שם והשעה צריכה לכך אבל אתם עשיתם כאלו ח"ו כן האמת וזהו ויהבלו שעשו הדבר קבע והם מעשים אשר לא יעשו:
(ב) א"נ אפשר במשז"ל דהסט"א בכל חטא דוחה הקדושה ונכנסת במקומה עד שמעט מעט נתמלא כל גופו סט"א וקדושה נדדה הלכה וברחה משם וז"ש וילכו אחרי ההבל הסט"א ויהבלו שנעשה גופם מקור משחת להסט"א כאלו הם ההבל עצמו כלומר הסט"א:
(ג) א"נ לפי פשוטו במשז"ל עבירה גוררת עבירה בתחילה רחקו מעלי ומזה נמשכים בציר המחלות וילכו אחרי ההבל ואח"ך ויהבלו. ולא תימא דהעבירה כמו המצוה דבמצוה רבא ליטהר מסייעין אותו. לא כי בעבירה אינו כן אלא פותחין לבד והם עצמם ויהבלו:
(ד) א"נ זו מן התוכחות עון על עונם דלא סגי עון עצמם אלא נוסף עוד. דכל כך נשתרשו בחטא עד שהיו מחטיאין אחרים נמי וז"ש וילכו אחרי ההבל הם עצמם ולא מסתיינהו דאינהו אזול זה דור דור שו"א וילכו אחרי ההבל אלא ויהבלו לאחרים גם כן:
(ה) א"נ במה שידוע דהחוטא כשמשתרש בחטא ח"ו מלבד שמטמא גופו מטמא נפשו ואף גם זאת נשמו מסילות דרכי ושרשי נשמתו המושרשים בעולמות העליונים שמשם בא השפע ע"י חטאו נסתמים הצנורות ואין מימי השפעה נוזלים ופוגם בכל שרשי נשמתו וגבר אויב ח"ו וילכו אחרי ההבל בעולם השפל וע"י כן ויהבלו בשרשי דרכי נשמתו שפגם בכל וכמו שפי' הרב הקדוש מהר"א גאלאנטי ז"ל בפ' נחפשה דרכינו ע"ש:
(ו) א"נ במשז"ל פ' ר' עקיבא ויתיצבו בתחתית ההר שכפה עליהם ההר כגיגית ומכאן מודעא רבא וכו' והרשב"א כתב דכשנכנסו לארץ בטלה מודעא דכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו וכו'. והמפרשים כתבו דאעיקרא אין כאן מודעא דע"מ כן הוציאנו ממצרים לקבל תורה וכמ"ש אנכי ה"א אשר הוצאתיך ואמרו רז"ל על מנת כן פדיתיך. וז"ש מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי לבטל תורה ומצות וילכו אחרי ההבל טענת מודעא כי הבל היא בעוד שהיו במדבר ולא די זה אלא אף כשבאו לארץ החזיקו בה ויהבלו כי הוא דבר שאין לו שחר. והדר מפרש איך הוא הבל בעודם במדבר ואיך הוא הבל נוסף כשבאו לא"י וז"ש ולא אמרו איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים שהתנה עמנו ועל מנת כן פדאנו וא"כ המודעא היא הבל כמדובר. המוליך אותנו במדבר וכו' המוליך כב יכול הוא עצמו וה' הולך לפניהם כאב את בן ירצה והי"ל ליתן לב כי התורה היא בית חיינו כי עינינו הרואות תוקף רחמיו אלינו ובודאי שלטובתנו הנחילנו התורה והמצוה ומה זה השטות לטעון מודעא. ועוד ואביא אתכם אל ארץ הכרמל וכו' וכשבאתם לארץ ודאי ליכא מודעא כמ"ש הרשב"א וא"כ טענת מודעא הבל הבלים:
(ז) א"נ פירש גדול אחד ויש גמגומים בדבריו ובעניותנו נמתיק הדברים ומיניה ומינן יתקלס עילאה אמרו רז"ל דירבעם צירף רשע אצל צדיק ואמר להם שיחתמו לקבל עליהם כל אשר יאמר אפי' לע"ז ואפי' אחיה השילוני חתם בטענה שאמרו דגברא רבא כירבעם לא נחשד אלא דרך גוזמא קאמר. והדברים תמוהים איך אחיה השילוני ע"ה ושאר צדיקים נלכדו בזה. אמנם ידוע שירבעם היה ירא ללכת ירושלים ברגל דרחבעם היה יושב והוא עומד דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד ובראות ישראל כך יחזרו המלכות לרחבעם ויהרגו ירבעם וכל ישראל היו במחשבה זו. והתקון לזה שילכו לח"ל ברגלים ויושבי ח"ל פטורים מן הראיה כמ"ש התוס' פ"ק דפסחים וכל הדר בח"ל דומה כמי שאין לו אלוה וכמ"ש דהע"ה כי גרשוני היום וכו' ללכת לעבוד. וסברו דהיינו דאמר ירבעם אפי' לעע"ז כלומר לשבת בה"ל ברגלים. וז"ש שמעו דבר ה' בית יעקב הם שבט יהודה דהבית המקדש שלהם דיעקב קראו בית. וכל משפחות בית ישראל הם קצת מעשרת שבטים שהחזירן ירמיה מה מצאו אבותיכם עשרת השבטים כי רחקו מעלי ללכת בח"ל שדומה כמי שאין לו אלוה. ולא עוד אלא וילכו אחרי ההבל לעבוד לעגלים. עכ"ד של גדול הנז' לפי מיתוק הדברים שהמתקתי בעניותי בחסיר יתיר חליף בס"ד:
(ח) ואפשר במשז"ל שמע ישראל למלך שקדש מטרונא בשתי מרגליות ואבדה מרגלית אחת א"ל המלך אבדת א' שמרי השנית. כך קדש הקב"ה ישראל בנעשה ונשמע. אבדו נעשה שעשו העגל. לכך אמר משה שמרו נשמע. וז"ש שמעו בית יעקב שמרו נשמע. מה מצאו אבותכם עול שבטלו נעשה. וילכו אחרי ההבל שעשו העגל. ונשאר נשמע. ועתה ויהבלו שאינם רוצים לקיים נשמע. ולכך אמרתי שמעו בית יעקב:
(ט) א"נ במשז"ל פ' אין צדין דהקב"ה מתרעם על שעבדו כמה ע"ז ואפי' בשותפות לא עבדוהו וז"ש מה מצאו בי עול כי רחקו מעלי הרחקה גמורה שלא עבדו אפי' בשתוף ח"ו וילכו אחרי ההבל ע"ז ואח"ך ויהבלו שעע"ז אחרת ואפי' שהיו עובדים כמה ע"ז רחקו מעלי לגמרי וזה צער השמים שאפי' בשתוף כביכול לא עבדוהו:
(יוד) א"נ מה מצאו אבותכם בי עול כי ה' אל רחום וחנון צדיק בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו ובנדון כזה על הארץ מתחת היה ס"ד ח"ו דאפשר שאיזה אדם מצא איזה דבר שנראה עול בחוקו יתברך וזה דרך מציאה לז"א מה מצאו אבותיכם בי עול אפי' בדרך מציאה כי רחקו מעלי ואמרו רז"ל לא עע"ז אלא להתיר עריות וז"ש וילכו אחרי ההבל שגם בעיניהם הע"ז הבל. אבל אח"ך ויהבלו שסברו שהוא אמת ונעשו הם מקור הבל שדבקו בע"ז והיו לאחדים:
(יא) א"נ אפשר במ"ש פ"ק דע"ז דמאן דפריש ממינות דאביק ביה טובא מיית. אך חילקו המפרשים דה"ד ביחיד אבל צבור אין להם פחד. וז"ש כי רחקו. וילכו אחרי ההבל והן בעון אביקי טובא וז"ש ויהבלו. וכי תימא א"כ לזה לא פרשי דימותו כיון דאביקי טובא כמ"ש ויהבלו. לז"א ולא אמרו איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים דבמצרים היו גוי מקרב גוי מה אלו עע"ז אף אלו עע"ז והקב"ה הוציאם ולא מתו כי גדול כח הצבור ולז"א שמעו דבר ה' בית יעקב כי אתם רבים וברבים לא מייתי וחיו יחיו:
(יב) א"נ אפשר במ"ש בש"ס כמה זמני הוא עשה שלא כהוגן אף הם עשו שלא כהוגן. וז"ש מה מצאו אבותיכם בי עול דהגם שעשו שלא כהוגן לעבור על התורה אני לא עשיתי שלא כהוגן שהדין היה נותן לאפושי רתחא ולעשות שלא כהוגן ועם כל זה לא נטיתי מן יושר הדין ולא עשיי סרך עול ח"ו בטענת שכן ראוי למי שעשה שלא כהוגן ומה מצאו סרך עול אף שהיה ראוי כי רחקו מעלי:
(יג) והרב המופלא כמהר"ח בכר דוד אבואלעפיא זלה"ה פירש במה שפירשו ז"ל מאי דאמר רחמנא כי ראיתי בבניו לי מלך דהכונה עלי מלך כביכול דהקב"ה גוזר גזרה והצדיק מבטלה וז"ש מה מצאו אבותכם בי עול כי רחקו מעלי ר"ל הגם שאני אמרתי עלי מלך אפילו בענוה כזו מחיבה יתירה לא שתו לבם ורחקו מעלי אף שאני אמרתי כביכול שיהיו הצדיק והמלך עלי. ומוכרח שהוא לסיבה אמרו אתם מה מצאו אבותיכם וכו' ועיין מה שכתבתי בספרי הקטן פני דוד דף נ"ב ע"ב: