Tzaverei Shalal, Haftarah of Matot Masei
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם ה'. אפשר במה שפירשנו בעניותנו בס' הקטן דברים אחרים בדרוש לשבת כלה דרוש י"ט בדרשת חזקיה ארץ יראה ושקטה דיראה שלא יקבלו ישראל התורה ואח"ך שקטה דהכונה דתנאי התנה הקב"ה עם שמים שיקבלו התורה שבכתב ישראל ועם הארץ שיקבלו תורה שבע"פ ע"ד שכתב ילקוט ראובני האזינו השמים תורה שבכתב הוי"ה והארץ תורה שבע"פ אדנ"י ובתנחומא פ' נח שלא רצו לקבל תורה שבע"פ ולכן ארץ יראה עש"ב ובזה נבא אל הביאור דעתה בי הן בעון עע"ז וביטלו תורה שבכתב לז"א שומו שמים על זאת שהיא התורה והיינו שגם התורה שבכתב המתיחסת אל השמים בטלו וע"ז שומו שמים. וכי תימא תנתן התורה למלאכי השרת ושערו וחרבו מאד חדא דבטל חלק הפשט לגמרי ועוד שהתנאי שהתנה הקב"ה היינו אם יקבלו ישראל התורה ולכן שערו חרבו מאד נאם ידוד אלהים שם הויה שהוא מיוחד לתורה שבכתב:
כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות וכו' אפשר במ"ש דמורד מתשמיש אם היא רוצה כופין אותו להוציא וגם יש סברא דרועה זונות כופין להוציא וז"ש כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו וכו' והו"ל דין מורדת ולא עוד אלא לחצוב להם בארות וכו' כמו רועה זונות ובשניהם יכול להוציא:
(ב) א"נ אפשר במ"ש רבינו הרמ"ק זצ"ל בס' תומר דבורה במדת נושא עון דכשהחוטא עובר נברא קטיגור וזה הקטיגור עומד לפניו יתברך ושואל מזון והקב"ה זנו ומפרנסו היש עלבון כזה ותסמר שערת האדם וז"ש אותי עזבו שביטלו התורה ועבירות עשו הרבה. ולא עוד אלא לחצוב להם וכו' שהכריחוני כביכול לחצוב וכו' לזון המקטרג:
(ג) א"נ במה שאמרו באגדה דר' יהושע בן לוי היה הולך עם אליהו זכור לטוב והביאו למקולין שהיו שם בני אדם הרבה גברא אכתפא דחבריה דייש אמצר"י אגב דוחקא והי' הפצי"רה פים להקדים קנינו בקצ"ף והיו מוכרין שם בשר כלב מת סרוח סר"ח העודף כל ליטר' בדינר זהב ורצין אחריו ואינם מגיעים לרוב הקונים בחשק גדול. משם נסעו והביאו למקולין אחד שמוכרין שם בשר טלה שמן שהכל יפה מראהו כלבנון וריח לו ריחין דבוסמין וכל ליטרא כפרוטה קטנה של נחשת ואין קונה רק אדם אחד שבא וקנה ליטרא. והמקומות של שני המקולין קרובים מאד. ונשתומם ריב"ל על הדבר אמר לו אליהו זכור לטוב מה זו תמיהא כן הרשעים רודפים אחר העבירות בטורח גדול וקונים אותם בממון רב סרי ריחייהו איגלאי בהתייהו כלבא שירותיה. ולפניהם מצוות ה' ותלמוד תורה מצויים וקרובים כריח שדה אשר ברכו ה' נעימים ביותר ואין קונה אלא אחד או שנים במשפחה והלואי. וז"ש אותי עזבו מקור מים חיים כי בלי שום טורח ישאבו מים בששון ממעייני הישועה תשועת נפשם לחצוב להם בארות וכו' בטורח גדול כמי שחוצב בור והוא בור שנואה אשר לא יכיל המים ובטורח גדול והוא פלא שומו שמים על זאת:
(ד) א"נ אותי עזבו מקור מים חיים בביטול מצוות עשה כי חיים הם למוצאיהם ונקרא מוצא מים חיים ודייק לומר אותי שמ"ע הם מתייחסים להקב"ה עד"ה לחצוב להם וכו' בעוברם על מצוות לא תעשה כי בזה בונים בסט"א וזהו לחצוב להם בורות וכו' ודייק להם כי כרו לנפשם שוחה ומגדילים גהינם באר שחת לעשות בהם משפט על כל מעשיהם הרעים וכמו שאמרו בזהר הקדוש כי כן ארחות הסט"א להשמיד להרוג ולאבד כל ההולך אתו ובוטח בו ואמרו ז"ל דהעונות עצמם הן הן העושים בו נקמה כמש"ה ותמוגגנו ביד עונינו וזהו לחצוב להם דייקא:
(ה) א"נ לחצוב להם וכו' במ"ש הרמ"ע דהסט"א כשגונבת נשמה או ניצוץ קדושה וע"י תשובה וכיוצא הגיע הזמן לברר הנשמה וכיוצא מהסט"א נהרס כל בנין הסט"א להוציא הנשמה וכיוצא כדין התורה גזל מריש ובנאו בבירה מקעקע כל הבירה וז"ש לחצוב בארות לבנות הסט"א בניצוצי נפשו ותורה ומצו'. אך הם בורות נשברים אשר לא יכילו המים דיגיע יום שתצא הקדו' ואז יהיו נשברים כדין מקעקע כל הבירה אשר לא יכילו המים שהם חסרים ולא לעולם י"טור כי יבא יומו של ניצוץ הקדושה לצאת ונהרס הבנין וזהו בורות נשברים וכו':
(ו) א"נ במ"ש במס' ע"ז פ' ר' ישמעאל דשאל אגריפס שר צבא את ר"א איך ה' מתקנא בע"ז כלום מתקנא אלא חכם בחכם וכו' וא"ל משל למה"ד לאדם שנשא אשה על אשתו חשובה ממנה אין מתקנא בה פחותה ממנה מתקנא בה. וז"ש אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים וכו' הא ודאי מילתא דתמיהא שומו שמים וכו':