Tzaverei Shalal, Haftarah of Mishpatim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אחרי כרות המלך צדקיהו ברית את כל העם וכו' שמעתי מגדול א' שהקשה אמאי הוצרך לכרות ברית לשלח העבדים. הרי כתוב בתורה פ' עבד עברי. ועלה בלבו לומר שאין עבד עברי נוהג בזמן שאין היובל נוהג וכבר אז גלו עשרה השבטים ואין כל יושביה עליה ולהכי הוצרך הברית. ואני עני"תי להרב הנז' דמקראי משמע דכל זה על מצות התורה שהיו חייבים לקיים וכדכתיב אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים לאמר מקץ ז' שנים וכו' ולא שמעו אבותיכם אלי וכו' ותשובו אתם וכו' ופשט הכתובים מוכה דתחלת קלקולם היה לעבור פי ה' לבטל מצוה דאורייתא. ותו אם לא היו חייבין על פי הדין למה כרתו ברית ונתחייבו. ואם הם לא ידעו דפטירי א"כ גם הברית יש לפקפק בו דטועים בדעתם היו והגם שיש לידחק אין הדברים מתישבים:
ואחרי הפרדי מהרב הנזכר נזכרתי מאי דאמרינן פ"ק דמגילה דף י"ד אחולדה ובמקום ירמיה היכי מתנבאה איהי וכו' ר' יוחנן אמר ירמיה לא הוה התם שהלך להחזיר עשרה שבטים ומנ"ל דאהדור דכתיב כי המוכר אל הממכר והלך לא ישוב אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיבטל אלא מלמד שירמיהו החזירן ויאשיהו מלך עליהם ופירש"י כי המוכר אל הממכר לא ישוב יחזקאל אמרו וכו' ומתנבא שיהא יובל בטל והמוכר שדהו לא ישוב לו. אפשר יובל בטל משגלו עשרת שבטים בימי חזקיהו שנאמר לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן נמצא משגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות ויחזקאל היה מתנבא אחר זמן שיבטל אלא מלמד שירמיהו החזירן באותה שעה שנמצא הספר והיא שנת י"ח ליאשיהו וכו' וחזרו למנות את היובל ולא הספיקו למנות אלא שמיטות עד שחרב הבית עכ"ל והרמב"ם בעשירי דשמיטה דין ח' כתב משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות שנא' וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה והיא שלא יהיו מעורבין שבט בשבט אלא כלן יושבין כתקנן וכו' ובזמן שהיובל נוהג נוהג דין ע"ע וכו' ע"ש:
וחזיתיה לגדול דורנו מהר"ח אבואלעפיא זלה"ה בס' ישרש יעקב דף נ"ד שם במגילה שכתב דמ"ש הרמב"ם דמשגלו שבט ראובן וכו' היינו משום דלא הספיקו למנות עד שחרב הבית כתב שבטלו היובלות. ומ"ש הרמב"ם דמשבטלו היובלות בטל דין עבד עברי לא קאי למ"ש תחילה משגלו שבט ראובן וכו' שהרי יכולין למנות אלא שלא הספיקו רק מיירי כשגלו אחר שהחזירן ירמיהו. אך ק' איך מנו יובלות כשהחזירן ירמיהו והא לא חזרו כלן כמ"ש רש"י פ' חלק ואחר דבעינן כל יושביה עליה ולא חזרו כלן איך מנו יובל. ושמא מאחר שהחזיר מקצת כל שבט כל יושביה עליה מקרי וצ"ע עכ"ל:
והשתא ניחא דחזרו קצת מכל שבט והיו סוברין ישראל דאין דין ע"ע נוהג דלאו כל יושביה עליה והני דאהדור מיעוטא דמיעוטא מכל שבט. זה היה סברת ישראל. אך האמת דכיון דחזרו מכל שבט כל יושביה עליה מקרי כיון דהאיכא אישי ישראל מכל שבט ושבט וכמש"ה כי המוכר אל הממכר לא ישוב וזה מופת דהיו יכולין למנות יובלות. ויען הוה מילתא חדתא גביהו והוא קצת נגד הסברא כיון דרובן של שבטים ליתנהו לכן עשו ברית על שלוח העבדים וכרות עמם הברית בחיוב פרטי להחזיר העבדים. ואלמלא הברית הזה הוו מצו אמרי דמדינא אין דין ע"ע נוהג ומקרי אין כל יושביה עליה. אמנם עתה שנתחייבו חיוב פרטי והפרו ברית להכי איענוש. ולפי האמת דגם עתה כיון שיש מכל שבט כל יושביה עליה מקרי לכן זכר הנביא בדבר ה' הברית אשר כרת ה' ביציאת מצרים לשלח העבדים ולא די זה אלא הברית חדש אשר כרתו ונמצא הפרו ברית ותורה. והן לו יהי הדבר הספק כבר עשו מעשה לשלחם והעבדים קנו עצמם. ואחר זה איך חזרו וכבשום. אי לזאת בהדי כבש"י רחמנא גזר עליהו גזרות רעות:
ובזה נבא אל ביאור הכתובים אנכי כרתי ברית את אבותכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים וכו' ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו אזנם ויצאו לטעון טעון שעתה אין דין ע"ע. ותשובו אתם ותעשו הישר בעיני לקרא דרור וכו' שהאמת הוא דכיון דיש מכל שבט כל יושביה עליה מקרי. ותשובו ותחללו וכו' אשר שלחתם חפשים לנפשם כלומר אף שלא היה הדין כך קנו עצמם בשלוח אותם חפשים לנפשם דייקא. ומה שפתה ואמר כה אמר ה' אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר מקץ ז' שנים וכו' יתבאר במ"ש בש"ר ריש פ' משפטים וא"ל מה ענין אלו לאלו א"ל הקב"ה לישראל אני קניתי אתכם במצרים בעשר מכות שהראתי שנא' נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד כשם שאתם מצוים לא תעבוד באחיך יותר מו' שנים שלא. בראתי את העולם אלא לו' ימים לפיכך נתתי לך ו' שנים שתהא רשאי לעבוד בעבודת עברי עכ"ל ופירש הרב ידי משה מה ענין משפטים ליצ"מ ומתרץ כי תקנה ע"ע לפי שקניתי אתכם במצרים ו' שנים כנגד ו' ימים עשה ה' עכ"ל ובהא א"ש כה אמר ה' אלהי ישראל שקבלתם אלהותי אנכי כרתי ברית ביום הוציאי וכו' שקניתי אתכם שתקבלו אלהותי וציויתי מקץ ז' שנים דדוקא ו' שנים יש לכם רשות כשם שבראתי העולם בו' ימים וכו' ומשו"ה הזכיר ה' אלהי ישראל ויצ"מ:
אחרי כתבי ראיתי סוגית ערכין דף ל"ג דשם מפורש כדברי הרמב"ם דתניא משגלה שבט ראובן וכו' בטלו היובלות ומקשה מדכתיב מקץ שבע שנים וכו' וישמעו וישלחו ומסיק ר"י דירמיה החזירם וכו' ונמצא דהש"ס גופיה קאמר דהני קראי הם לפי שירמיה החזיר י' שבטים וחשיב כל יושביה עליה ע"ש. והנה אמת נכון לפרש הני קראי כדאמרן:
ועל הרב ישרש יעקב יש להרגיש דמקשה להר"מ מסוגית מגילה ומתרץ ומה יש לו עם הר"מ הרי בסוגית ערכין איתנהו לדברי הר"מ ושם מסיק הא דשבטים החזירם. ומוכרח לו' שלא הגיעו למנות יובל וכן כתבו התוספות שם. גם מוכרח לומר כמאי דמסיק דסגי במקצת כל שבט דהש"ס שם בערכין קרי בחיל דהיה היובל נוהג אחר שהחזירם וכן בדף י"ב ע"ב. ויש קצת סמך מדא' בבבלי וירושלמי פ"ק דהוריות להוראה הלכו אחר יושבי א"י דהני מיקרו קהל ע"ש ודוק: