Tzaverei Shalal, Haftarah of Nasso
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
האתה האיש אשר דברת אל האשה וכו'. ראיתי בנמוקי עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה שכתב וז"ל יש להבין מאי האתה האיש בלשון תימה דקאמר. תו להבין תיבת ועתה יבא דברך מאי עתה. ותו במאי דקאמר מכל אשר יצא מגפן וכו' דכבר אמר מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר. ומורינו הרב המופלא שארנו מהר"א יצחקי דרשינהו להני קראי עם מ"ש במסכת נזיר דף כ"ח הלכתא האב מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר וז"ש מנוח האתה האיש אשר דברת אל האשה שתהא מדרת בנה בנזיר. בזה אין לך הבנה כלל דקי"ל דאין האשה מדרת בנה בנזיר אבל עתה ר"ל עתה שאני כאן והאב מדיר בנו בנזיר יבא דברך מה יהיה משפט הנער ויאמר מלאך ה' מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר דין זה הוא בשאר נזירות אבל נזירות זה שהוא עפ"י מלאך גם אל האשה אמר ולפי דעתך הריני חוזר ומפרש לך מה יהיה משפט הנער מכל אשר יצא וכו' עכ"ל עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה:
וכמתלמד מדבריהם ז"ל נראה לפי קצורי לישב הענין על מתכונתו ואפס קצה פירוש הרב הגדול מהר"ר אברהם יצחקי הנז' לא שמיע לי ההדיוט וכמו שיתבאר בס"ד כי הנה עין בעין נראה דברי המלאך כאן לאחר חזרה ההוא אמר מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טומאה אל תאכל כל אשר ציויתיה תשמור. והנה חזר ואמר כל אשר הזהיר לאשה מקודם בתוספת ביאור ודוקא כל מילי דידה אך למחסור דבר הנוגע לולד דהיינו ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן יכחידנו תחת לשונו. ויראה דכלפי אשר מנוח א"ל עתה יבא דברך מה יהיה משפט הנער וכונתו איכו השתא דאנא הא קאימנא כה תאמר משפט הנער ואדירנו כמו שפירש הרב הנזכר. אי לזאת המלאך דקדק שלא חזר לומר משפט הנער כלל רק חזר ואמר משפט האשה מכל וכו' לא תאכל וכו' דכלהו אזהרות לימי העיבור דוקא ולא זכר מה נעשה לנער היולד רק כל אשר ציויתיה תשמור דרך העברה בעלמא אמר כל אשר ציויתי' כלומר בענין הולד כי הוא נזיר מהבטן ומורה לא יעלה על ראשו תשמור ולא שהיא מדרת רק כל אשר צויתיה דהיינו במלאכות ה'. וכן ראיתי בסיני רבה פ' יו"ד וכל אשר ציויתיה תשמור מה שאמר לה ומורה לא יעלה על ראשו ע"ש:
ויתכן לפרש דברי האשה שהיא רמזה חילוק זה לבעלה והענין הוא במ"ש רש"י במכות דף כ"ב ע"א דנזירות שמשון ליתיה בשאלה דציוי של מעלה הוא ע"י מלאך ומדבריו מוכח שהאב שהדיר את בנו בנזיר איתיה בשאלה וכמו שכתב הרב משנה למלך פ"ב דנזירות ע"ש ואפשר לומר דזו היתה חכמת אשת מנוח שהיא ירדה לעומק הדין דאין זה בשאר נזירות דאין האשה מדרת את בנה וצריך שהאב ידירנו יען זה הוא על ידי מלאך ומזה יוצא דליתיה בשאלה והגם דהמלאך לא אמר לה עד יום מותו היא הבינה דבר מתוך דבר ורמזה לבעלה ויאמר לי הנך הרה ויולדת בן ועתה אל תשתי יין וכו' כלומר ועתה אף שאין בעליך כאן אין אנו צריכים לו שידירנו אלא אני אומר לך אל תשתי וכו' ולהסביר למנוח דשאני הכא שהוא על פי ה' הוסיפה לבאר כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו כלומר דליתיה בשאלה והיינו משום שהוא ציוי של מעלה והוא הטעם אשר ציוה לי אף דאין האשה מדרת: