ויאמר מנוח אל מלאך ה' מי שמך וכו'. אפשר לרמוז במ"ש רבינו האר"י זצ"ל בשער המצות פ' עקב (בסדר מהר"ש ויטאל) דמנוח היה אוכל בכונת האכילה שביאר שם וזמ"ש והוא פלא אותיות אלף כי כל כונתו היתה בסוד האלף אשר היא בחכמה לכן נגלה לו בחי' פלא ולהיות כונה זו בלתי גדולה מאד לכן ארז"ל מנוח עם הארץ היה כי החכם יש לו כונה גדולה יותר מזו ולכן א"ל המלאך אם תעצרני לא אוכל בלחמך לפי שאין כונתך זו כ"כ גדולה אבל באברהם נאמר ויאכלו אוכלין ממש וזהו שם מנוח כי היא מורכבת מ"ו נ"ח והוא כללות הכונות שעולין מ"ו נ"ח ולהיותו מכוין בזה ועושה בירור הזה תמיד כל ימיו לכן נקרא מנוח עכ"ל:

ומזה ישגיח האדם בשפלתו ושפלות הדור יתום הזה שכונת האכילה שביאר הרב ז"ל שם שהיא כונת מנוח אשר בעבור כונה זו אמרו ע"ה היה אין אחד בריבוא מכוין זה ונמצא שאין אנו אפי' בגדר עם הארץ אוי לה לאותה בושה ואיך יסברו בני אדם שהם חכמים וכדי בזיון:

ונבא לרמוז בכתוב כי מנוח א"ל מי שמך ולא אמר מה שמך לומר לו תואר צדיק שהצדיק נקרא מי כמו שכתבו ז"ל ורמז שהיה לו השגה בן' שערי בינה גי' מ"י והשיב לו והוא פלא כלומר גם בחכמה ששם האלף בחי' פלא ולכך כתוב פלאי באלף יוד כי יוד חכמה וקרי פלי יוד לבד לרמוז דגם פלא שאמר קאי לחכמה ולא לא"א שנקרא פלא ואפשר שלפי שמנוח היה מכוין תדיר בכונה זו ונקרא שם זה על שם הכונה הזו לכך שאל מי שמך להתבונן בשם אם יוכל להבין השגתו. והשיב והוא פלא כי לפי שבא על עסק נזירות שנאמר איש יפליא לכך עתה נקרא פלאי כמ"ש רז"ל ומהר"ם אלשיך. ואפשר דמנוח זכה לזה שיהיה לו בן נזיר שנאמר בו פלא ע"ש שהיה מכוין כונות אכילה תדיר באלף: