Tzaverei Shalal, Haftarah of Nitzavim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והראשונים פירשו במ"ש חייב להראות עצמו כאלו הוא יצא ממצרים וז"ש חסדי ה' אזכיר תהלות ה' כאלו אנו עצמנו היינו בעלי הנס וז"ש כעל כל אשר גמלנו ה' כאלו הנס הזה עשה לנו בעצמנו הגם דלפי האמת זה הסיפור הוא רב טוב לבית ישראל הם אבותינו אשר גמלם להם כרוב רחמיו עכ"ד ועיין מה שכ' בעניותנו בספרי הקטן דברים אחדים דרוש ל' ובספרי הקטן ראש דוד דף מ"ג ע"ג ובקונטריס זרוע ימין בפסקת ורב כמו שנאמר ואעבור מ"ש בביאור פסוקים אלו בס"ד:
(ג) א"נ אפשר במשז"ל דבשעה שנטבעו המצרים בקשו מלאכי השרת לומר שירה ואמר להם הקב"ה מעשה ידי טובעים בים ואתם מבקשים לומר שירה ויקשה על זה דאיך ישראל אמרו שירה. וכתבו המפרשים דבעל הנס שהוא ניצול מרודפיו יכול לומר שירה על הצלתו ולכך ישראל אמרו שירה שניצולו ועל הצלתם אמרו שירה. ועוד חילקו דבאותה השעה שהיו טובעים אין לומר שירה דעדיין לא נתגלה הנס אך אחר שנטבעו והוה מה דהוה יכולים הכל לומר שירה והכי דייק הלשון שאמר הקב"ה מעשה ידי טובעים דייקא שעתה הם טובעים ובשעה זו אין לומר שירה אך אח"ך ישראל אמרו שירה דכבר נטבעו ונתגלה הנס וכן המלאכים בו בפרק כחדא שריי"ן כמשז"ל וז"ש חסדי ה' אזכיר תהלות ה' על שהצילני ורודפי המה כשלו ונפלו. וכי תימא אין לומר שירה דרהמנא אמר מעשה ידי טובעים וכו' אמר כעל כל גמלנו רמז חילוק ראשון דבעלי הנס יכולים לשיר וזהו כעל כל אשר גמלנו דייקא דאנן בעלי הנס. ועוד אשכילך דזה שאני אומר שירה תהלות ה' היינו אחר שנתגלה הנס והוה מה דהוה וז"ש ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כבר ברחמיו וכו' עתה יכולים הכל לומר שירה וזה רמז אשר גמלם כאלו אחר נותן הודאה על אשר גמלם:
(ד) א"נ אפשר במ"ש הראשונים בפ' כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך ר"ל כי מה אנו שניתן לנו רשות להלל ולשבח לה' וזה מחסדו הגדול ושקול יותר מהחיים וז"ש כי טוב חסדך מחיים שאתה נותן לנו ומהו החסד שפתי ישבחונך שהרשיתנו לשבחך וזה חסד גדול עכ"ד. וז"ש חסדי ה' אזכיר. זה שנתן לי רשות להזכיר חסדיו זהו תהלות ה' וענותנותו הגדולה. וזה החסד שניתן לי רשות להזכיר חסדיו שקול כעל כל אשר גמלנו ה' דזה שנזכיר חסדיו גדול יתר מאד והוא רב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו לצוותם להתפלל אליו ולשבחו ולהודות לפניו:
(ה) א"נ במאי דקי"ל דאם נעשו לאדם נסים הרבה כשמברך על אחד במקום שאירע לו הנס כולל נסים אחרים שאירעו לו ואניסא דרבים מברכינן אניסא דיחיד לא מברכינן וצריך שיהיה הנס לכל ישראל או רובן כמ"ש סי' רי"ח. וז"ש חסדי ה' אזכיר כשאני מודה ומברך על נס צריך תהלות ה' כעל כ"ל אשר גמלנו גם על נסים אחרים שאירעו לנו. וגם על נס של רבים רוב ישראל צריך לברד וזהו ורב טוב לבית ישראל דהיינו כל ישראל או רובם אשר גמלם וכו' צריך לברך. ואחרי כותבי ראיתי מ"ש מורינו הרב הגדול מהר"י זאבי זלה"ה בביאור פ' זה והוא בסוף הס' אחר המפתחו' ומ"ש שם בדעת הראב"ד כן משמע מדברי הראב"ד בתמים דעים בהשגותיו על המאור סוף ברכות:
(ו) א"נ במה שפירש הרב מהר"ש פרימו נורא תהלות עושה פלא דבעל הנס סובר דמה שרואה הוא הנס שעשה ה' ואינו כן דכמה וכמה נסים כלולים בו כמו בקריעת י"ס ניכר אשר עשה לשעה ואין קץ לנפלאותיו בזה עד שמזה יומשך הגאולה העתידה וזהו נורא תהלות הרבה במה שעושה פלא אחד עש"ב וז"ש חסדי ה' אזכיר כעל וכו' כאלו אני מזכיר כל אשר גמלנו אבל באמת ורב טוב אשר גמלם שהרבה מאד נסים כלולים ואין אתנו יודע ונראה בעינינו כאלו אנחנו מודים על כל אשר גמלנו ואינו כן שלא הגענו להכיר כמה נסים אחרים וזהו לעושה נפלאות גדולות לבדו שאין אנו מכירים כי לעולם חסדו דמזה נמשכים כמה נסים תמיד לעולם:
(ז) א"נ במ"ש האחרונים דאם לאדם א' אירעו לו כל הד' חולה ים יסורין מדבר רצופות יברך ברכת הגומל אחד ויפטור כלם. וז"ש חסדי ה' אזכיר תהלות ה' ברכה אחת כעל כל אשר גמלנו ובברכת ה' תהלות ה' שאמר יוצא י"ח על כל אשר גמלנו וסגי בברכה א' שהיא תהלות ה' שם ומלכות וכו':