Tzaverei Shalal, Haftarah of Noach

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

אל תיראי כי לא תבושי וכו' אפשר במה שכתב מהרימ"ט פ' דברים בפסוק הן ישלח איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר וכו' ואמרו בספרי וכי גרושים אתם לי וכו' דכנסת ישראל נתקדשה על תנאי שלא יפנו לאלהים אחרים והוי כמי שמקדש האשה על מנת שלא תזנה שאם זנתה פקעי קדושין והיא פנויה ומותרת לחזור והיינו דקאמר איזה ספר כריתות אמכם כלום פטרתיה בגט אין הדבר כן אלא בפשעכם שלחה אמכם דעברה על תנאי הקדושין ופקעי קדושין וכו' עש"ב. והרב ז"ל יאחז צדיק דרכו דסבר דכל מה שהשרה הקב"ה שכינתו לשעבר היה כדין ארוסין והמשכן והמקדש היו בחצר דידה דסתמא לאו לשם נשואין. ולעת"ל דכתיב בונה ירושלים ה' יהיה בחצר דידיה ויהיו נשואין כמו שהאריך הרב ז"ל דרוש שני מפרשת שמיני ע"ש ולפי שיטתו דהיו ארוסין דוקא להכי כתב דהוו קידושין על תנאי ופקעי קדושין דאלו הוו נשואין אין שייך תנאי בנשואין. וז"ש הרחיבי מקום אהלך וכו' כי ימין ושמאל תפרוצי לעת"ל דכתיב בונה ירושלים ה' והוא חצר דידיה. והשתא יש לכנסת ישראל בושה וכלימה ממ"נ דאם בבית המקדש היה לה דין נשואין א"כ כפי הדין שזנתה ועע"ז אסורה לבעלה. ואם נאמר דיש לה דין ארוסין והוו קדושין על תנאי ופקעי קדושין כמ"ש מהרימ"ט אם כן כל הקשר והחיבה שהיתה בינינו ובינו אזדו להו ודא עקא. לזה אמר אל תיראי שהיה לך דין נשואה וזנית ואסורה כי לא תבושי שתהיי אסורה. ואל תכלמי שאם יש לך דין ארוסה ופקע קדושין אזדו להו חבלי עבותות אהבה וחיבה יתירה שהיו בינינו כי לא תחפרי על זה כי בושת עלומיך שחלף הלך הקשר שבינינו תשכחי וחרפת אלמנותיך שישבת כאשה אלמנה דס"ד שאת אסורה לחזור אם יש ליך דין נשואה והיתה כאלמנה ולא אלמנה וזהו וחרפת דייקא דאסורה לחזור לא תזכרי עוד ולא יהיה ליך מחשבות אלו. שהאמת הוא כי בועליך עושיך עתה הוא כדין נשואין בחצר דידיה שאני לא נשאתיך אלא עתה שנתקנת ולא יהיה גלות עוד וזהו כי בועליך נשואין. עושיד עתה שתקנתיך ולמפרע היו ארוסין ה' צבאות שמו וגואלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא שעתה הוא חצר דידיה ונשואין וא"כ את מותרת דלא היה לשעבר אלא אירוסין על תנאי ופקעי קדושין כי כאשה עזובה ועצובת רוח דפקעי קדושין דידה ולא שאת אסורה קראך ה' וא"כ דל מהכא הספק והמבוכה גדולה שמא תהיי אסורה כי לא היה אלא דין אירוסין. ועל מה שרע בעיניך לומר דפקעי קדושין דא"כ חלף הלך הקשר וגדולה אהבה. על זה אני אומר לך דאני מחשיבך לזה כאשת נעורים ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך כלומר הגם דלפי האמת אין זאת מ"מ אמר אלהיך הוא יחשוב כאלו את אשת נעורים שלא תמאס והקשר והחיבה והתשוקה חזרו לאיתנם. ונמצא כי אין פחד וצער כלל משום צד וגדלה אהבתי כי ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך וכו':