עניה סוערה לא נוחמה וכו' אפשר לומר במ"ש פ' מצות חליצה יחלץ עני בעוניו יחלצהו מדינה של גהינם בעבור עוניו נמצא דבעניות נצול מדינה של גהינם. עוד אז"ל דהקב"ה הראה לאברהם אע"ה שעבוד מלכיות וגהינם ובירר שעבוד מלכיות להצילנו מדינה של גהינם עוד נקדים מ"ש בס' ילקוט דוד פ' שמות שטעם גלות מצרים שהתורה רוחנית ואינה חלה על האדם שיש לו יצה"ר ומחשבות רעות וגאה וגאון וזה טעם שהאומות לא יוכלו לקבל התורה ולכך הכניע הקב"ה לישראל בגלות מצרים להחליש כח היצר הרע ותוכל לשכון בם התורה עכ"ד ובזה נבא אל הביאור דכנסת ישראל שתים הנה קוראותיך שהם בגלות מר וארוך ועוד כי רובן עניים נודדים ללחם. והבינוניים טורחים מאד למצוא טרף. ומעט אשר היה מעשירים לא הונח להם מכמה צרות ויסורין וז"ש עניה סוערה שיש לה שתי פורעניות גדולות עניה שהם עניים נודדים ללחם רובם והבינוניים גם הם עניים כי טורחים מאד להביא טרף והמשתכר משתכר אל צרור נקוב. ועוד סוערה מהגלות או מיסורין. לא נוחמה דכיון שהם בגלות להצילם מגהינם. הא תו למה לי עניות ויסורין. ואם הם עניים ויסורין בזה נצולים מגהנם דיסורין ממרקים כמשז"ל ותרתי למה לי להנצל מגהינם ותיסגי בחד לכן לא נוחמה. וה' ברחמיו מישב דעתה הלא תדעי הנה אנכי מרביץ וכו' וכל בניך לימודי ה' שיזכו ללמוד תורה רוחני' מפי ה' נשמת התורה ובו בפרק עושר גדול כמ"ש מרביץ בפוך וכו' ורב שלום בניך כמ"ש השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך. ואיך תזכו בתורה הרוחנית הלא במצרים הוצרך הגלות לקבל התורה ועכשיו ביותר צריך זכוך אחר זכוך עניות ויסורין וגלות כולי ואולי שתזדככו לקבל תורה הרוחנית מפי ה' כביכול: