Tzaverei Shalal, Haftarah of Tzav
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשרירות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים. אפשר במ"ש הראשונים נ"ן בביאור מאמרם ז"ל שאדם נברא אחרון למעשה בראשית שאם יזוח דעתו אומרים לו יתוש קדמך ואם אינו מזיח דעתו אומרים אתה קדמת למעשה בראשית שנשמתו קדמה לכל שנאמר ורוח אלהים מרחפת. ופירשו ז"ל כי הן האדם שליחא דרחמנא בהאי עלמא לעבוד עבודתו ובתורתו יהגה ומצותיו יעשה אומר לדבק קרבת אלהים ועי"ז יעשה החומר צורה. האדם יראה לעינים דמות צורות אנשים. אך בצלם זה חומר בקדש זך ובהיר מאיר ומזהיר ונמצא כי יגע ומצא כדי גאולתו לעשות החומר צורה. ואם זכה לזה כי הואיל הלך אחר הנשמה והא גופא קשיא איבד ושיבר עד עשותו ועד הקימו כל סדר קדושה א"כ הוא מחשי' הנשמ' ועניני הגוף אצלו טפל דטפל לזה אומרים לו אתה קדמת לכל כי הנשמה קדמה. וכל קבל דנא הנותן דעתו בעניני הגוף והבלי סעיפי פרקי תענוגי העה"ז המדומים ועניני הנשמה השליך אחרי גוו א"כ טרח לעשות נפשו עניה סוערה חומר ואומרים לו יתוש קדמך כפי השערת יצרו שעניני העה"ז הם עיקר ונפשו עליו תהב"ל. גם ידוע משז"ל בכל לבבך בשני יצריך יצה"ט ויצה"ר גם אמרו על פ' וסעדו לבכם דאין יצה"ר שולט במלאכים. וז"ש ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות חכמים המה להרע. בשרירות לבם הרע לבם שהוא יצה"ר לבם הרע שכבר עשו היצה"ט רע ואין בקרבם כי אם לבם הרע. ולכן ויהיו לאחור שיתוש קדמם מאחר שהכל עניני הגוף והנפש בטלה. ולא לפנים כי נפשם קדמה שרי הם עשו הנפש גוף ואו' להם יתוש קדמם:
א"נ אפשר שעיקר תכלית האדם ע"י תורה ומצות להיות הולך וגדל כמ"ש בזהר הקדוש זכה יתיר יהבין ליה וכו' זכה יתיר ובו' כי כאשר ירבה תורה ומצות יוציא לאור ניצוצות הקדושה ועי"ז הולך וקרב אל הקדושה והולך וקונה חלק נר"ן שלו מהעולמות העליונים ובחטאתיו מכניס ניצ' הקדושה בקלי' ומאבד חלק נר"ן מהקדו' שהיו בו וז"ש והיו לאחור דהשתא דקשיש לדרדקי דאבד חלק נר"ן ובמקום להיות הולך וגדל הי' הולך וחסור והיינו דקאמר והיו לאחור ולא לפנים א"נ והיו לאחור שע"י המעשים הרעי' מגבירים הדין ומונעים החסדי' כמ"ש במאורי אור למהר"ם פאפיראש כ"ץ זלה"ה כי אחור הם הגבורות והחסדים נק' פנים ע"ש וזהו והיו לאחור שמגבירים הגבורות והדינין ולא לפנים החסדים ולמס מהם החסד. או אפשר קרוב למה שכתבנו בסמוך כי לכללות ישראל ידבר כי הצדיקים שקדמו ביררו מהקליפה כל נתח טוב ונשמות עליונות וגם ע"י מעשיהם הטובים ודבוקם באלהים חיים נתרבו האורות עליונות במדות והשפיע בצחצחות לעולמות. והם בעונם מיעטו השפע ונטמעו כמה ניצוצות. הקדושה וזהו ויהיו לאחור ולא לפנים שהוסיפו הרע וגרעו הטוב א"נ בהקדמה כי צדיק שהשלים בחינה אחת ובא לתקן אחרת מתחיל לתקן בבחי' קטנות ואב"א ועולה מעלה מעלה [פירוש על דרך משל שכבר קנה בחינת נר"ן דעשיה ועולה לקנות בחינת נפש דיצירה מתחיל לתקן ולעלות בבחינת קטנות ואחור באחור דנפש דיצירה כדי להעלות אח"ך למעלה וכיוצא וז"ש ויהיו לאחור ואינו שעולה על בחינתו שהי"ל מקדם אלא ולא לפנים לא עלה אלא ירד ואיבד מה שהי"ל ודוק] וז"ש ויהיו לאחור וכי תימא הוא תקון בחינה חדשה ומתחיל מבחי' אב"א לז"א ולא לפנים אינו לשבח רק כי בבחינתם הוא שחזרו לאחור ולא לפנים ודוק כי קצרתי:
א"נ אפשר ונקדים מה שחקר הרב פנים מאירות בס' כתנות אור פ' האזינו דהקב"ה הבטיח לאברהם אע"ה דהקרבנות יכפרו ובבית ראשון שהיו קרבנות למה נחרב והרב האריך בזה ותורף דבריו הנצרכים לנו הוא דהקרבנות אינם מכפרים אלא על ידי הודוי. וכן כתב הרמב"ם בריש ה' תשובה דבעלי חטאות ואשמות אין מתכפרין בקרבנן עד שיעשו תשובה ויתודו. ואמרו בילקוט ירמיה סי' ב' ארשב"ח אמר הקב"ה לירושלים על מה הבאתי כל המשפטים הללו בשביל שאמרת לא חטאתי שנא' הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי וכיון שלא היו מתודין ולא היו חוזרין בתשובה לא היו הקרבנות מכפרין ונחרב הבית עש"ב. וכתב הרמב"ם ספ"ג דמעשה הקרבנות דעל העולה מתודה על עון עשה ועל עון לא תעשה שנתק לעשה. וכתב עוד שם ויראה לי שאינו מתודה על השלמים אלא אומר דברי שבח ע"ש והשתא כיון דאשכחן דלא היו מתודין ואומרים שלא חטאו א"כ אפשר כי לא היו מביאין חטאות ואשמות רק עולות ושלמים ועל העולות לא היו מתודין וגם העולה מכפרת על הרהור הלב ולא היו נותנים לבם כלל. לז"א עולותיכם כיון שאתם אינכם מתודין על המעשים וק"ו שאינכם נכנעים על ההרהורים א"כ מאי נפקא מינה בעולה שאינה מכפרת כלל ולכן עולותיכם ספו על זבחיכם שהם שלמים שהדין הוא שאינם מתודים עליהם ואכלו בשר להצבות בטן. כי לא דברתי את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים ע"ד עולה וזבח כי אם הוציאנו לקבל תורה ולעובדו כדכתיב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים ואמרו רז"ל אנכי ה"א אשר הוצאתיך ע"מ כן פדיתך וז"ש כי אם הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים וכו' והקרבנות היינו לחזור בתשובה ולהתודות וא"כ אף עולה לא תקריבו כיון שאינכם אומרים וידוי ואינכם נכנעים על הרהורים רעים אלא אדרבא וילכו במועצות בשרירות לבם הרע דהמחשבות רעות מצרפין אותם ועושים מעשה והיו לאחור בעולות אלו שאינם מתודים נחשבות לעון ולא לפנים לכפר עליהם: