ויוגד לשמואל לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד. פירש תלמיד הרשב"א הביאו הרב משכנות יעקב ז"ל דף ק"י ע"ג שירמוז דחשב שאול כי כבר קיים מצות היד כי יד על כס יה עכ"ד:

(ב) ולי ההדיוט אפשר לומר להפך. כי הנה אמרו בזהר הקדוש אין הגדה אלא דבר חכמה. וז"ש ויוגד לשמואל דברי החכמה כי בא שאול ולא תקן רק הוא מקיים היד כלומר כי יד על כס יה וכו' דהיינו שהוא לא עשה כלום ומתקיים כי יד על כס יה מלחמה לה' כמו שהיה עד עתה:

(ג) א"נ אפשר דברי חכמה ונבואה שהוגד לשמואל דשאול גרם דמחיית עמלק עד שיבא משיח שיהיה בי"ד בניסן כמ"ש הגאון במעשה רקח מס' פסחים משם התקונין ע"ש וכן מוכח מרעיא מהימנא פ' פנחס דף רמ"ט סוף ע"א מר"מ ע"ש והוא אומרו והנה מציב לו י"ד שהוא גרם להקים י"ד למחיית עמלק באחרית הימים הוא י"ד בניסן:

(ד) א"נ ששאול גרם צרת המן והתחילו ישראל בתענית ביום י"ד בניסן והיו בסכנת מות שהכתבים נכתבו י"ג ניסן ומרדכי ואסתר גזרו תענית ג' ימים ופשט הכתובים נראה שהיה י"ד ניסן וט"ו וי"ו וז"ש והנה מציב לו י"ד שאול מקיים צרת המן המתחלת י"ד ניסן:

(ה) א"נ בפשיטות כי המן במספר קטן עולה גימט' יד וז"ש ויוגד לשמואל דברי חכמה כי הנה מציב לו המן שגי' י"ד שהוא גרם שיבא המן לצער ישראל:

(ו) א"נ ויוגד לשמואל דברי חכמה והנה הוא מציב לו י"ד ובסתום חכמה דו"ד גימ' י"ד שהוא גרם להקים דוד הע"ה אלא דצ"ל דשמואל נעלם ממנו רמז זה עד שה' אמר לו קום משחהו כי זה הוא:

(ז) א"נ דרך מוסר ורמז מצי"ב גימט' נדחף כי כל המתיהר חכמתו מסתלקת וכל הרודף אחר השררה שררה בורחת ממנו אפי' מה שיש לו כמ"ש ז"ל: