[לט] פעמים נדמה לאדם שיש לו סיעתא דשמיא לדבר שהוא עושה אל יסמוך ע"ז לאמר שדבר טוב הוא דלולי כן לא היה הקב"ה עוזרו שרק לבא לטהר מסייעין אותו אבל בבא לטמא א' רק פותחין לו ולא מסייעין. דמ"מ פעמים יש דלניסיון סייעוהו וכיוצא וכמ"ש במיכה שא' עתה ידעתי כי ייטיב ה' [ושם זה בהוי"ה שהוא קודש כדאי' בשבועות (לה ב) ] לי כי הי' לי הלוי לכהן הרי חשב שהי' לו סייעתא דשמיא ועזר אלהיי להזמין לו הלוי לכהן ולהטיב לו. [אמנם רז"ל א' בתדב"א (סא"ר פ' כו) כי מיכה כפר באנכי ובמק"א ביארתי שהוא כפירה בשורש הישראלי ועש"ב. ורק בכאלה נמצא זה מי שהוא ח"ו שורש פורה כו'. אבל אטו אנן מי ידעינן מהיכי קאתינן כו' (כמ"ש קידושין עא:) והעצה לזה תפלה ותחנונים לרחמי שמים המועילים להפך גם השורש כמ"ש במק"א ע"פ לב טהור ברא לי וגו' דבריאה בכל מקום היינו יש מאין כנודע] וע"ל אות ס"ד: