‏[פב] כשאדם נע ונד אע"פ שמדמה שהוא צריך לכך לטובתו מ"מ ודאי חטא ברציחה [דוגמת קין] ‏ולאו דוקא רציחה ממש אלא דוגמתו כגון אחוורי אפי שדימוהו רז"ל (ב"מ נח:) לרציחה וכן מצער ‏לחבירו צער קשה כיוצא בו וכן הנחמים באילים כדרז"ל (נדה יג.). וכשנשקט ונקבע במקום ידע כי ‏תיקן זה. ולפעמים תפלה מכפרת מחצה כמ"ש בקין וישב בארץ נוד כמ"ש בוי"ר (פר' י) והיינו כי חן ‏מקום על יושביו וכאשר אין חן מקומו עליו והוא כגר ונודד שם עדיין לא נתכפר הכל עד שיהי' חן ‏מקום עליו. [כי כשאין חן מקומו עליו אז עדיין הוא נע ונד במחשבה והוא סימן שתיקן המעשה אבל ‏לא תיקן עדיין המחשבה]: ‏