‏[פז] אין גזירה יוצאה מפי הקב"ה אלא בהסכמת צדיקי הדור [שהם בית דינו] כמ"ש באידרא רבא ‏‏(קמב ב) סוד ה' ליראיו ועד דלא אסכימו לא נחתין דינין לעלמא. ואיך יהי' זה והלא הם אדרבא ‏מתפללים בעדם רק שהוא בענין אחר הדומה לו כענין שהיה בדוד המע"ה בכבשה [וירמי' הי' בבני ‏ענתות וגלות י' שבטים הי' ישעי' בשבנא וא"א בסדום הוא במה שהפריד לוט מקודם וכן הכל ‏ואכמ"ל]. ולכך צריך שמירה בזה שלא יצא לעולם דבר רע מפיו ולכך הצדיק נתפס ובהדי הוצא לקי ‏כרבא ובודאי הכל במשפט רק שהוא כנ"ל מפני שהסכים והוא גרם לפורענותם ולכך ממנו מתחיל ‏כדאי' בב"ק (צב.) כענין מדה טובה שאמרו במתפלל על חבירו כו' נענה תחלה. ולא הי' צדיק שניצול ‏מזה לגמרי רק משיח ואכ"מ להאריך עוד: ‏