Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
האומר שור זה הקדש כו'. הכסף משנה הניח חלק ולא הראה מוצאו (והרדב"ז כתב על זה מימרא זו לא ידעתי מקומה) והוא תוספתא ערוכה ברפ"ג דתמורה שור זה הקדש לאחר שלשים יום שחטו בתוך שלשים יום מותר באכילה מת מותר בהנאה הקדישו לשם שלמים הרי זה מקודש, מעכשיו לאחר שלשים יום ושחטו בתוך שלשים יום אסור באכילה מת אסור בהנאה הקדישו לשם שלמים הרי זה אינו מקודש (ועי' בירושלמי פ"ג דקדושין):
ראיה לדבר זה מה שאמר יעקב אבינו וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ובהשגות א"א הראיה מיעקב ראיה היא כו'. ולכאורה לפמש"כ הריב"ש בתשובותיו סי' שכ"א דקודם מתן תורה היה קונה גם דשלבל"ע וראיה מיעקב שקנה הבכורה מעשו ראיית רבינו ליתא, אולם נראה דדברי רבינו הם ע"פ המד"ר שם (בראשית פ' ע') וידר ישראל נדר לאמר לאמר לדורות כדי שיהיו נודרין בעת צרתן ע"ש, והובא בתוס' חולין דף ב' ע"ב ד"ה אבל, ולפ"ז י"ל דראיית רבינו הוא מלדורות דמוכח ג"כ דנדר כזה מהני, אך מ"ש רבינו ונאמר אשר נדרת לי שם נדר לא אתיא שפיר לפ"ז: