ואסור לאדם לקיים כלאי זרעים בשדהו אלא עוקרן ואם קיימן אינו לוקה. עי' מ"ש הכ"מ ועי' במל"מ שתמה עליו מע"ז דף ס"ד שנראה שם דלרבנן מותר לקיים, ונראה שדברי רבינו נובעין מהתוספתא דמכות פרק ד' דאיתא שם המאחר במוקדשים והמשייר חמץ בפסח והמקיים כלאים עובר בל"ת אבל אין לוקין עליהן את הארבעים לפי שאין בהם מעשה ע"כ, ורבינו פסק כהתוספתא הזו בפ"א מהל' חמץ הלכה ג' ע"ש ובמ"מ, וס"ל לרבינו דאף דלרבנן דפליגי עם ר"ע משמע ליה להגמ' שם דמתירין אף לכתחילה מ"מ כיון דתנא דתוספתא ס"ל שאסור לכן פסק כתנא דתוספתא וא"ש. שוב ראיתי בביאור הגר"א ז"ל ביו"ד סי' רצ"ז סק"ט שכתב ואף שבע"ז ס"ד משמע דלרבנן מותר היינו בשדה של עכו"ם ע"כ, ולדבריו ל"פ כלל הירושלמי ותלמודא דידן ולק"מ קושיית המל"מ: