אין העדים כו' או שלוחו. עי' בלח"מ לעיל בפ"ז ה"ז שהקשה ע"ז שכ' רבינו דשלוחו מהני והוא היפך הנאמר במשנה שבועות דף ל"ה דשולח ביד עבדו לא מהני עד שישמעו מפי התובע ותירץ דס"ל לרבינו דדוקא עבדו ממעט בגמ' אבל אם עשאו שליח לגבות הממון ודאי דתובע קרינן ביה דבכל התורה כולה שלוחו ש"א כמותו ע"ש. ודבריו תמוהין מאד מברייתא דתו"כ ויקרא דבורא דחובה פ"ח ברייתא ד' דאיתא שם שלח להן ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו כו' יכול יהיו חייבים ת"ל ושמעה קול אלה והוא עד עד שישמעו מפי התובע ע"כ, הרי להדיא דהתו"כ ממעט דגם שלוחו לא מהני לענין שבועת העדות וע"ש בהתוה"מ:

וכן אם תבעו אותן רבים להעיד כו'. וכתב הכ"מ משנה לענין פקדון בפ' שבועת הפקדון (דף ל"ו) ויש ללמוד משם לשבועת העדות ע"כ. ולא היה צריך ללמוד זה משבועת הפקדון שדברי רבינו מבוארין לענין שבועת העדות גופה בתו"כ פ' ויקרא דבורא דחובה פט"ו כיצד היו חמשה תובעים אותו ואמרו לו בוא והעידנו שיש לנו ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה שבועה שאיני יודע לכם עדות שיש לכם ביד פלוני פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה לא לך ולא לך מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת ת"ל לאחת לחייב על כל אחת ואחת ע"כ: