Tziunei Maharan on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הנשבע לעכו"ם משלם את הקרן ואינו חייב בחומש שנאמר וכחש בעמיתו. וכתב המ"מ ברייתא ולא הראה מקום הברייתא וכתב ע"ז המגיה לא מצאתיו מפורש אלא שמץ מנהו בתוספתא פ"י, אבל המעיין שם בתוספתא יראה כי לא נמצא שם מענין דברי רבינו אבל דברי רבינו מבוארין בתו"כ פ' ויקרא דבורא דחובה פכ"ב ברייתא א' דאיתא שם מה ת"ל עמיתו עמיתו ב"פ (פי' דבקרא כתיב נפש כי תחטא וכו' וכחש בעמיתו בפקדון כו' או עשק את עמיתו) עמיתו פרט לגבוה עמיתו פרט לאחרים וע"ש בפי' הר"ש משאנץ דאם גזל מהקדש או מנכרי ונשבע עליו פטור מאשם ומבוארין דברי רבינו:
כמה הוא החומש אחד מד' בקרן שאם גזל שוה ד' ונשבע משלם ה'. וכתב המ"מ מחלוקת ר' יאשיה ור' יונתן בברייתא פ' הזהב דף נ"ד ופסק כר' יאשיה כו' ולמד ממנו הרב חומש גזל מחומש מעשר ע"כ. ולא היה צריך לזה שדברי רבינו מבוארין להדיא לענין גזל בתו"כ ויקרא דבורא דחובה פרשתא י"ג ברייתא י"ב וחמישיתיו מלמד שמוסיף חומש על חומש עד שיתמעט הקרן משוה פרוטה יוסיף עליו שיהא הוא וחומשו חמשה ע"ש: