אבל המנחה אינה באה בשותפות ודברים אלו הן דברי קבלה. וכ' הכ"מ במנחות דף ק"ד ע"ב, ובש"ס שם איתא הכל באין בשותפות לא סילק הכתוב אלא מנחה שנאמר נפש הרי דהגמ' למד זה מקרא דנפש וכ"ה בזבחים דף ה' ע"ב ועי' בתוספות שם ד"ה נפש וצ"ע ע"ד רבינו שכ' דהוא מדברי קבלה ואולי י"ל עפ"מ דאיתא שם אח"כ אר"י מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה נפש ועמדו ע"ז רבותינו בעה"ת שם דהא איצטריך דאינה באה בשותפות ע"ש מש"כ בזה ולכך ס"ל לרבינו דר"י ס"ל דהא דמנחה אינה באה בשותפות הוא מד"ק ולא מקרא דנפש:

ואחד האיש ואחד האשה עובר בבל תאחר. עי' בכ"מ ובלח"מ ועי' בשאג"א סי' ס"ו שהביא ראיה לדברי רבינו מנדרים דף ג' בחטאות יולדות דעוברת בבל תאחר ע"ש אמנם בקו"א שם דחה זה והביא שם בשם השאג"א עצמו בס' טו"א שדחה ראיה זו ע"ש. אכן כדברי רבינו מבואר בספרי מטות פיסקא קנ"ג ולא יחל דברו ר"א אומר כו' ואשה מקיש אשה לאיש מה איש עובר על בל יחל ועל בל תאחר אף אשה עוברת על בל תאחר ועל בל יחל ע"ש. ומכאן הוא מקור נאמן לדברי רבינו: