Tziunei Maharan on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ולא מוציאין כו' ולמדידת החלל אלא על פי בית דין הגדול. בכסף משנה לא הראה מקור לזה והלחם משנה כתב דאין לפרש דשבעים ואחד היו יוצאים דודאי לא היו יוצאים אלא חמשה כמש"כ רבינו בסמוך אלא ר"ל בחמשה שהיו יוצאים היו יוצאים ברשות ב"ד הגדול ולא ידעתי מאין יצא לו לרבינו דבר זה ע"כ. אולם דברי רבינו נובעים מהתוספתא רפ"ג דסנהדרין דאיתא שם אין שורפין את הפרה ואין עורפין את העגלה ואין עושין זקן ממרא ע"פ ב"ד כו' אלא בב"ד של שבעים ואחד ע"כ ועי' בסנהדרין די"ד ע"ב ותמצא דע"כ כוונת התוספתא דבעי שיהיו ברשות ב"ד של שבעים ואחד ואתיא אפי' כר"י ומזה נובעים דברי רבינו:
בהמה שהזיקה את האדם אין גובין נזקו דייני חו"ל מפני שהוא דבר שאינו מצוי אבל אדם שהזיק בהמת חבירו משלם נזק שלם בכ"מ כו'. עי' בכ"מ שהוא גמ' ערוכה בפ' החובל דף פ"ד כו', ועי' לרבינו בסה"מ מ"ע רל"ו שכתב ודע שדיני הקנסות אלו כולם דיני אדם באדם וכן כשהזיקה בהמה את האדם או האדם את הבהמה הנה לא ידונו בהם ויקנסו זולת הב"ד הסמוכין בארץ ישראל ע"כ. ודבריו תמוהין שהם נגד גמ' ערוכה דשור שהוזק ע"י אדם גובין אותו בבבל וכמו שפסק רבינו בעצמו כאן וכ"ה בטוש"ע חו"מ סי' א' סעיף ג':