[השמטה] הבת שנתארסה ונתגרשה קנסה לבדו לעצמה. וכתב הכ"מ משנה בפ' אלו נערות כו' ומשמע לרבינו דדוקא בקנס הוא דאמר ר"ע דהוי לעצמה אבל בושת ופגם הוי לאביה והביא בשם הרא"ש שנתן טעם לדברי רבינו ואח"כ דחה אותו ע"ש. איברא דדברי רבינו יש להם יסוד נאמן בירושלמי דכתובות פ"ג ה"ז אמתני' דיתומה שנתארסה ונתגרשה ר"א אומר האונס חייב והמפתה פטור אר"י אתייא דר"א בשיטת ר"ע רבו כמה דר"ע אמר יש לה קנס וקנסה לעצמה כן אר"א יש לה קנס וקנסה של עצמה ופי' הק"ע והפ"מ דר"י מפרש להא דר"א דלאו ביתומה ממש קאמר אלא בנערה שנתארסה ונתגרשה דהוה כיתומה בחיי האב וס"ל כר"ע דקנסה לעצמה ופריך ע"ז הירושלמי ויש אדם מוחל דבר שאינו שלו ופי' הק"ע והפ"מ דקס"ד הא דתנן והמפתה פטור מכל חיוב ממון הוא דפטור אפי מבושת ופגם וקסבר הא דאר"ע נערה שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה קנס דוקא אבל בושת ופגם דאבוה הוי וקשיא ליה וכי יש בידה למחול בושת ופגם שאינו שלה אלא דאבוה ומשני פתר לה ביתומה פי' דמתני' איירי ביתומה ממש ולא כר"י הלכך יכולה למחול שהכל שלה ע"כ, ומבואר כדעת רבינו: [עד כאן]: