Tziyyun LeNefesh Chayyah on Berakhot Daf 10b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אר"י אמר רב שסמך גאולה לתפלה ר"ל אמר שגנז ספר רפואות. נלע"ד שחזקי' הזכיר מה שמדה כנגד מדה ראוי שישלח לו הקיבה רפואה ובסוף פ"ק דב"ב אמר רשב"י מרגלית טובה היתה בצוארו של אברהם אבינו וכל חולה שרואה אותה נתרפא וכשמת אברהם אבינו תלאה הק"בה בגלגל חמה והיינו דאמרי אינשי אידלי יומא אידלי קצירי וא"כ החולים מצפים כעטלף לאור הנץ החמה בשביל רפואת הגוף אבל חזקי' הי' מצפה להנץ החמה לסמוך גאולה לתפלה שעקרה כותיקין וכמו"ש התוס' בדף הקדום בד"ה כל הסומך גאולה לתפלה ולכן מדה כנגד מדה ראוי יזריח לו שמש צדקה לרפאו בכנפי' וכן רשב"ל שאמר שגנז ספר רפואת והי' כוונתו כדי שיבטחו בהק"בה וממנו יבקשו מרפא למכאובם ברחמיו כן ראוי שהק"בה ירחם עליו לרפאו:
אמר ר' מני גדול הקורא וכו' מדקתני וכו'. וכ' המעדני מלך שלא הי' זה בגירסת תלמידי רבינו יונה ורצונו בזה דאל"כ מה קשי' להו פשיטא דק"ש לא גרע משאר דברי תורה ולפי גירסא דידן הרי מבואר תשובתו בצדו דדיוקא קמ"ל דבעונת' גדול יותר מעוסק בד"ת. ואני אומר דגם בגירסת תר"י הוא כמו בגירסא דידן והמע"מ לא דקדק יפה בדברי תר"י דהרי חזינן דתר"י לא רשמו קושי' זו על משנתינו רק בסוף הסוגיא ובדקדוק גדול עשו כן דעל משנתינו ודאי דאיכא לתרץ דלדיוקא אצטרך דדיוקא מכו"א הוא רק כעוסק בתורה הא הקורא בעונתה גדול יותר כדדייק באמת ר' מני כן אכן דאכתי איכא להקשות דאכתי מה דתנן לא הפסיד הוא מיותר ודי באמרו הקורא מכו"א הוא כקורא בתורה וג"כ ממילא דייקינן דבעונתה הוא יותר גדול מקורא בתורה אלא דבמשנתינו קמ"ל שלא הפסיד הברכו' וכדמסיק באמת רב חסדא מאי לא הפסיד שלא הפסיד הברכות ולכן לא הקשו תר"י על משנתינו אבל בברייתא תני הקורא מכו"א לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אבל מברך הוא וכו' בזה דקדקו תר"י דלמה לי למימר לא הפסיד דמה יפסיד ועל הברכות הרי תני בהדיא שמברך:
ב"ש אומרים בערב וכו'. עיין בחידושינו בריש מכילתין במה שאמר אדקאי בשחרית וכו' ושם כתבנו למה התחיל כאן בערב:
רש"י ד"ה הקורא מכו"א וכו' שהרי הוא כאדם הקורא מכל הפרשיות וכו'. הנה לא פרש רש"י זה במשנתינו שגם שנינו כן ונראה דרש"י בפירשו הזה הוא מפרש דהאי כאדם הקורא וכו' הוא נתינת טעם למה שאמר לא הפסיד שהרי הוא כאדם הקורא וכו' ובמשנתינו אי אפשר לפרש זה לטעם שהרי במשנתינו הפירוש של לא הפסיד הוא שלא הפסיד הברכות שתים לפניה וכו' ואיך שייך לומר ע"ז הטעם שהרי הוא הקורא אחת מפרשיות שבתורה ואטו הקורא בשאר פרשיות מברך לפניה ברכת יוצר ואהבה ולאחרי' גאולה ולכן לא פירש"י כן במשנתינו אבל בברייתא הפירוש שלא הפסיד היינו לא הפסיד קבלת שכר שהרי ענין הברכות הוא אומר אח"כ בפירוש ושפיר שייך הך כאדם שקורא לנתינת טעם על לא הפסיד ואמנם במשנתינו הי' נלע"ד ע"פי מ"ש הרא"ש בשם רבינו האי דהא דלא הפסיד הברכות היינו דוקא בשעה רביעית אבל אח"כ הפסיד הברכות והרא"ש מסתפק עד חצות שהוא זמן תפלה לרבנן אבל אח"כ הפסיד הברכות ע"ש ולפי"ז משנתינו מילי מילי קתני הקורא מכו"א דהיינו בשעה רביעית לרבינו האי או ע"ח להרא"ש לא הפסיד הברכות ומשם והלאה לכל מר כדאית לי' הוא כקורא בתורה אבל אינו מברך: